בבג"ץ נערך היום (חמישי) הדיון בעתירה נגד התקנות לשעת חירום, המאפשרות את האיכון הטלפוני. עורך הדין אידלמן, המייצג את היועץ המשפטי לממשלה בדיון, טען בדיון כי הצעדים נעשו לצורכי הגנה על המדינה. לדבריו, "לטעמנו אין פגיעה בליבת הזכות לכבוד האדם, אין ביזוי או השפלה. יש פגיעה בפרטיות ולכן זה תקנות לשעת חירום, ולתקופה מוגבלת – ל-14 יום. התקנות המשטרתיות הן ל-3 חודשים".
בתחילת הדיון שאלה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, היא למה לא בוצע פיקוח פרלמנטרי על ההחלטה, שהתקבלה בממשלה ולא אושרה בכנסת. עורכת הדין סומפולינסקי המייצגת את הכנסת הסבירה כי "אנחנו מדברים עם יו"ר הכנסת והסיעות כדי לטפל בזה, זה לא במישור המשפטי, יש תקיעות פוליטית".
היא נשאלה על התוצאה המשפטית של התקנות שמתקבלות בעת הזו, כשאין ועדת חוץ וביטחון שיכולה לדון בהן ואמרה: "אנחנו במצב הזה כבר שנה שלמה, אין ועדות להניח על שולחנן. אנחנו מקפידים שזה יונח על שולחן מזכירות הוועדה, כדי שכשתוקם ועדה, זה יהיה על שולחנה מרגע הקמתה".
השופט מלצר שאל בדיון מדוע יש צורך במידע מהאיכונים 60 יום נוספים, לצורך תחקיר פנימי. פרופסור סדצקי ממשרד הבריאות השיבה: "שרשרת הדבקות היא דבר שאורך זמן וצריכים לחבר בין שרשראות הדבקה, כדי שנבין מה קורה פה בניטור המחלה".
עורך הדין אידלמן הוסיף כי "מבחינתנו ההכרזה על מצב חירום היא אחת ולא צריך אחת אחרת בכל אירוע שקורה. לא הייתה אף פעם פסיקה אחרת. ההכרזה מאפשרת להתקין תקנות שעת חירום גם לנושאים לא ביטחוניים.
השופט מלצר שאל את נציגי המדינה אם אי אפשר בתקנות שעת חירום לפגוע בכבוד האדם? עורף הדין אדלשטיין ענה שמדובר בשאלה כבדת משקל, וביקש להשיב על כך בכתב אחרי דיון בדרגים בכירים במשרד המשפטים. חיות ענתה: "אולי נרצה השלמה בכתב על מה זה מצב חירום לצורך ההכרזות האלה, אולי גם מטעם הכנסת וגם מטעם הממשלה, וגם על הנושא של כבוד האדם". חיות הוסיפה כי הם יבקשו דיון במעמד צד אחד לשמוע את גורמי הבטחון. בשלב זה הפך הדיון לחסוי, לצורך שמיעת גורמי השב"כ.
עם חזרתו של הדיון אמרה חיות: "קיבלנו הבהרות והסברים באריכות לגבי שאלת הפערים בין היכולות של שב"כ, ליכולות הקיימות בשדה האזרחי. הסברים שמלמדים שאכן יש פערים ניכרים ביכולת הטכנולוגית שאפשר להפעיל בסיוע שב"כ".
עורך הדין שחר בן מאיר הציע שיוצא צו ביניים שיכנס לתוקף ביום שני, אם לא תקום ועדה שתפקח. חיות ענתה שמדובר באפשרות שנשקלת. בתגובה אמר עורך הדין אידלמן: "אם יהיה צו ביניים חוזרים אחורה, יהיו אלפי אנשים שצריכים להיות בבידוד ולא ידעו על זה. יש לזה השלכות דרמטיות". הדיון ננעל והוחלט שהמדינה תשלים תשובות בכתב.
