צילומים חדשים מאירוע אום אל חיראן, שבו נהרג האזרח יעקוב אבו אל-קיעאן, ותמלילי עדויות במחלקה לחקירות שוטרים, שנחשפו הערב (שבת) בחדשות השבת בכאן 11, מציגים מחדל רפואי חמור, ומעלים שאלות קשות על אתיקת הצוות הרפואי של המשטרה באירוע מלפני כשלוש שנים. בצילומים נראה אבו אל-קיעאן שוכב פצוע ומתבוסס בדמו במשך עשרות דקות. על פי הצילומים והעדויות, השוטרים ואנשי רפואה עמדו במרחק מטרים ספורים ממנו ולא נתנו לו טיפול רפואי מציל חיים – משום שחשדו אז כי הוא מחבל שביצע פיגוע דריסה. המכון לרפואה משפטית קבע כי אבו אל-קיעאן מת מאיבוד דם.
בצילומים אף נראה שוטר עובר ליד אבו אל-קיעאן ומקלל אותו. הצוות הרפואי, שמסר סדרת עדויות סותרות ותמוהות במח"ש, טיפל רק בשוטרים שנפגעו באירוע. אחר כך - כשהאירוע כבר כונה בשב"כ ובמשטרה "אירוע מצער" ולא פיגוע – זה כבר היה מאוחר מדי.
כך, לדוגמה, התנהלה מסירת עדותו של אחד מהחובשים במח"ש:
חוקר: "אתה יודע מה סיבת המוות של הבחור הזה?".
חובש: "ירי אני חושב".
חוקרת: "הוא לא מת מירי, הבחור מת מאיבוד דם במשך עשרות דקות. כלומר שאם אתם הייתם שמים לב ועושים את עבודתכם כמו שצריך הבחור הזה לא היה מת. אתה מבין את המשמעות של זה?".
חובש: "עצוב".
חוקרת: "האיש הזה מת כי התרשלתם בתפקיד שלכם".
המחבל הפך לאזרח
אירוע אום אל חיראן הפך לפצע מדמם במשטרה, ובנוסף ליעקוב אבו אל-קיעאן, גבה גם את חייו של השוטר ארז עמדי לוי. כוחות משטרה הגיעו למקום לפנות בוקר לפינוי הכפר בנגב. יעקוב אבו אל-קיעאן, מורה ואיש חינוך ותיק בלי שום רקע ביטחוני, היה באותה עת ברכבו. שוטרים טוענים שסימנו לו לעצור.
בסרטון ממסוק משטרתי נראה הרכב נוסע באיטיות, שוטר יורה לעברו ואחר כך הוא ממשיך להאיץ. הרכב פוגע בעמדי לוי והורג אותו. המשטרה מיהרה לקבוע אז כי האירוע הוא פיגוע, אלא שכבר באותו היום בשב"כ פקפקו בכך.
בהמשך, כמעט כל הממצאים שאספה מח"ש הצביעו על כך שלא מדובר בדריסה מכוונת, וככל הנראה הירי הוא זה שגרם להידרדרות הרכב וההאצה. חודש אחר כך, מה שהוגדר כפיגוע – הפך לאירוע מצער, והמחבל הפך לאזרח. "היה לנו אירוע קשה ומצער לפני מספר שבועות באום אל חיראן. לצערנו גם נהרג שוטר וגם נהרג אזרח", אמר השר לביטחון הפנים גלעד ארדן.
האם היה ניתן להציל את חייו של יעקוב אבו אל-קיעאן? התשובה היא חד משמעית כן. בדוח נתיחת הגופה נכתב בפירוש: "דימום מכלי הדם שנפגעו במקרה זה אינו גורם למוות מידי – ועלול לגרום למוות בטווח של עשרות דקות".
העדויות הסותרות
צוות רפואה משטרתי, בראשות רופאה, היה מרחק מטרים בודדים מאבו אל-קיעאן אך לא טיפל בו. פרופסור רפאל ולדן, סגן מנהל בית החולים שיבא, אומר: "כשראיתי את הדוח הזדעזעתי. חבישה פשוטה הייתה יכולה להציל את חייו. מדובר בדימום חיצוני ולא פנימי". למה אבו אל-קיעאן לא טופל?
האזינו לריאיון עם ראאד אבו אל-קיעאן בכאן רשת ב
תמלילי העדויות במח"ש שנחשפות הערב רצופי סתירות:
חוקרת: "את ראית שהיה במקום פצוע נוסף?".
רופאת המשטרה: "לא ראיתי, וגם לא אמרו לי".
חוקרת: "היית כל כך קרובה לנהג הדורס, איך לא ראית אותו?".
רופאת המשטרה: "היה שם חשוך מאוד, לא הייתה תאורה. היה שם בלגן שלם לכוחות שלנו, כי חשבו שהיה פיגוע".
חוקרת: "מתי את שומעת שיש עוד נפגע, שזה לא איימן עודה?
רופאת המשטרה: "בסביבות 10:30 מהפיקוד (כחמש שעות אחרי האירוע, ר.י). הייתה הערכת מצב של הפיקוד. שמעתי שהממ"ר אומר שהיה פיגוע דריסה ויש את הנהג הדורס שהוא הרוג".
אלא שבכיר במד"א שהגיע למקום לפני אותה הערכת מצב סתר את עדותה של הרופאה: "כאשר הגעתי למקום הייתה רופאה משטרתית. שאלתי אותה מה קורה, והיא ענתה לי שיש שתי גופות – אחד שוטר והשני הדורס".
הפך לפצע מדמם במשטרה. אירוע פינוי אום אל חיראן ב-2017 (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
גם אחד מהחובשים טען שהוא לא ראה את אבו אל-קיעאן - אף שתועד צמוד אליו דקות ארוכות. חובש אחר שהיה צמוד לרופאה דווקא טען שראה את אבו אל-קיעאן, אך לא טיפל בו כי חשב שהוא מת. אולם בשלב הזה הוא היה חי.
וכך התנהלה מסירת עדותו של אותו חובש במח"ש:
חובש: "ראיתי הרוג והמז"פ סופרים פגיעות".
חוקרת: "מז"פ מוסמכים לקבוע מותו של אדם?".
חובש: "ממש לא".
חוקרת: "אז זה שהסתובבו סביבו הספיקה לך כדי להחליט שהוא מת ולא להעניק לו טיפול?".
חובש: "לפי אבחנתי, האזרח הזה היה נראה לי הרוג".
חוקרת: "לפי מה?".
חובש: "הגופה הייתה הפוכה, הוא עמד על הראש, הראש היה על הרצפה והרגליים בתוך האוטו".
חוקרת: "ועדיין יכול להיות שהוא מחוסר הכרה ולא מת?".
חובש: "אני לא רוצה להפיל על אף אחד, אבל לציין שבכל מהלך הטיפול הייתי צמוד לרופאה".
בהמשך העדות, ערער החובש את עדות רופאת המשטרה:
חוקרת: "הרופאה שלך אומרת שהיא בכלל לא ראתה את הגופה - אז היא משקרת?".
חובש: "אני חושב שהסתכלנו על הגופה ביחד".
אחר כך הוא שינה את עדותו:
חובש: "נזכרתי בעוד משהו. הסיבה שלא ניגשתי לאזרח ההרוג ברכב היא שעקב נסיבות המקרה, שהייתה פה דריסה, אז מכיוון שמדובר ב'מחבל' אז הנוהל של המשטרה, כמובן באופן בטיחותי, לא לגשת ולטפל במחבל בגלל חשד שהוא ממולכד".
חוקרת: "מקודם שנשאלת מתי ידעת שזה דריסה אמרת שרק אחר כך בתחנה ובשטח רק שמועות. ועכשיו אתה נזכר לומר שמדובר במחבל שדרס, ולכן הנוהל לא לתת טיפול?".
חובש: "אני נזכרתי עכשיו שזו הסיבה".
ג'בר אבו אל-קיעאן: "תוקעים לי סכין בלב"
ג'בר אבו אל-קיעאן, אחיו של יעקוב, אמר השבוע לכאן חדשות: "מנהיגות צריכה לבוא לאזרחים, להסתכל בעיניים ולומר הייתה טעות - זו טרגדיה על טרגדיה על טרגדיה. גם לירות ואחר כך לתת לו לדמם, אם פגעת בו למה למנוע טיפול רפואי?".
כשלוש שנים אחרי, משפחת אבו אל-קיעאן תגיש עתירה לבג"ץ, בדרישה לפתוח את התיק במח"ש מחדש. "אני - שאני כל היום יושב ומדבר על חיים משותפים ודו קיום, באים ותוקעים לי סכין בלב. לא בודקים ולא שואלים - ככה זורקים משפט", אומר ג'בר אבו אל-קיעאן.
המשפחה, המיוצגת על ידי הוועד הציבורי נגד עינויים ועמותת עדאללה תדרוש בעתירה שהמדינה תקבע רשמית שאבו אל-קיעאן אינו מחבל, שתעמיד לדין את השוטרים שירו בו ותחקור גם את האחראים לאי הטיפול הרפואי.
עשרות דקות שכב יעקוב אבו-אלקיען ואיבד דם לאחר שנורה בידי שוטרים. יעקוב הוצא להורג פעם ראשונה ע"י השוטרים שירו בו, פעם שניה ע"י אלו שבכוונה לא הגישו לו טיפול מציל חיים, ופעם שלישית כאשר הוצא להורג שמו הטוב בידי השר ארדן שכינה אותו "דאעש". >>
— Ofer Cassif עופר כסיף (@ofercass) 22 בפברואר 2020
עו"ד נועה לוי המייצגת את משפחת אבו אל-קיעאן מטעם הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל: "גם כשחושבים שפצוע נהרג - יש נוהל. צריך ללכת ולבדוק אותו ולקבוע את מותו. כשהגופה שלו הגיעה למכון הרפואי יש מזכר שאומר שמעולם לא קרה שהגיעה גופה שלא קבעו את מותה".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "מדובר באירוע מצער, במהלכו נדרס למוות שוטר ונפצע שוטר נוסף, וכן נהרג הנהג הדורס לאחר שנוטרל על ידי השוטרים. הכול במהלך פעילות מבצעית שבוצעה במקום כחוק. מצאי בדיקת מח"ש קבעו באופן חד משמעי כי אין כל חשד לביצוע עבירה פלילית מצד מי מהשוטרים שפעלו בשטח בתנאים מבצעיים מורכבים.
"נדגיש כי בדומה לגורמי רפואה אחרים, גם המערך הרפואי של המשטרה פועל להציל חיים, ואמנם הציל לאורך השנים את חייהם של שוטרים ואזרחים רבים במהלך פעילות מבצעית".
תגובת הפרקליטות: "החלטת פרקליט המדינה מדברת בעד עצמה. ככל שתוגש עתירה לבג"ץ, תשובת המדינה תוגש לבית המשפט כמקובל".
