עכשיו, כשקוראים את כתב האישום והחשדות נגד חבר הכנסת דוד ביטן, את תיאור עסקות השוחד הכבדות שרקם יו"ר הקואליציה לשעבר עם אחרים, את מסכת העובדות בתיקי "השוחד הישן" - לשון היועץ המשפטי לממשלה בישיבות סגורות עם נציגי המשטרה - קל להבין את הביקורת הקשה על החלטת נתניהו למנות אדם כזה לשר החקלאות. קל להבין את גודל השערורייה – קל להבין מדוע ח"כ ביטן עצמו מיהר לוותר על התענוג להיות שר בממשלה.
ביטן, מתברר, הבין מה שלא הבין נתניהו: שהוא בצרות באמת. שהתיקים נגדו מונחים על אדני ברזל. שהוא לא יצליח להיחלץ מהם בשלום.
הוא העריך שבתנור של מנדלבליט מונח אפוי כתב האישום הזה; הוא הבין שאחרי המלצות המשטרה והפרקליטות נפל הפור בפרשיותיו גם בחדרו של היועץ המשפטי; שעדי המדינה נגדו סיפקו למשטרה סחורה משובחת. בניגוד לראש הממשלה הוא ראה מטר קדימה ורצה לצמצם נזקים.
הוא צודק: כתב אישום נגד שר מכהן נראה ונשמע חמור מכתב אישום נגד חבר כנסת מהשורה. זה עניין של שכל ישר. לכן ביטן דחה בדרכו את הצעת נתניהו; לכן אמר לו בעצם כך: תודה אדוני, אבל את הסוכריה הזאת היית צריך לחלק לי לפני כמה שנים. עכשיו מאוחר. עכשיו אין לי בה צורך. הרכבת יצאה לדרך ואין לי כוונה להגיע איתה לבית המשפט המחוזי במעמד של שר החקלאות לשעבר.
עוד מילה על הכרעת מנדלבליט בתיקי ביטן: גם כאן, חרף חומרת הראיות שנאספו נגדו, העניקו לו היועץ ויועציו הנחות. גם כאן הם הורידו למען מי שנשא עיניים לתפקיד השר לביטחון הפנים, את הרף. תחילה הם ייחסו לו מעורבות ב-14 פרשיות, לאחר מכן ירדו ל-12, ואתמול מחקו עוד שלוש. כלומר, ביטן נגוע על פי כתב האישום "רק" בתשעה מקרים של לקיחת שוחד, בקשת שוחד, הלבנת הון ומעשי מרמה אחרים. היו לו, צריך להודות, הספקים נאים. הוא גזר לכיסו קופון אחר קופון בסכום של למעלה ממיליון שקלים.
האם בנסיבות האלה, כשבידי התביעה יש כאמור כמה עדי מדינה, הקלטות מפלילות לכאורה, מאות עדויות הסוגרות עליו מכל כיוון, יבקש ביטן חסינות מהכנסת? התשובה שלילית. הרבה דברים רעים אפשר לומר על נושא כליו הנאמן של ראש הממשלה, אבל טיפש הוא לא.
