היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט זימן אליו היום (רביעי) כמה מבכירי משרדו לדיון ראשון לקראת הופעתו בוועדת הכנסת בעניין החסינות של ראש הממשלה בנימין נתניהו. ההחלטה לקיים את הישיבה כבר היום נובעת מהערכת היועץ כי למרות מאמצי פרקליטיו של נתניהו לגרום לדחייה ארוכה של הדיון בנושא – הוא יתקיים בהקדם וההכרעה בו תיפול עוד לפני הבחירות.
בדיון הערב צפויות להיבחן דרכים למניעת סחבת וניסיונות צפויים של הסנגוריה לנסות להעתיק את המשפט של נתניהו מבית המשפט המחוזי בירושלים לבית הדין הפוליטי של הכנסת. כזכור, הבהיר היועץ שלא יסכים לשנות סדרי עולם לכבוד תיקי ראש הממשלה, שלא יתיר הזמנת עדי תביעה לוועדה שתדון בחסינות, ושמבחינתו תפקיד הוועדה היה ונשאר אחד - לבחון אם כתבי האישום הוגשו בתום לב או מתוך מניעים זרים. לא לשמוע עדים ולא לחקור אותם. "כאן זה מתחיל", אמר גורם בצמרת הפרקליטות, "וכאן זה נגמר".
• מה השלבים מרגע הגשת החיסונת? כל הפרטים
על פי אותו גורם, מנדלבליט אמר בשיחות סגורות כי את דיוני ועדת הכנסת ניתן לסיים בשתי ישיבות ואת המשפט הפלילי עצמו בתוך כשנה. זה לא משפט ענק, זה לא תיק הולילנד עם 16 נאשמים, זה לא משפט שלא רואים את סופו.
בתחילת החודש הגיש נתניהו הגיש רשמית את בקשת החסינות שלו מהכנסת ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. בהצהרה שנתן זמן קצר קודם לכן אמר ראש הממשלה כי הוא עושה זאת משום שבכוונתו להמשיך להוביל את ישראל. במכתב בן עשרה עמודים שהגישו עורכי דינו נכתב כי כתב האישום הוגש בחוסר תום לב, ניהול ההליך הפלילי נגד ראש הממשלה בשלב זה יגרום נזק של ממש לתפקוד הכנסת ולייצוג רצון הבוחרים וכי ראש הממשלה הופלה מול ראשי ממשלות אחרים.
במכתב עלתה דרישה מצד פרקליטי ראש הממשלה לקבל את חומרי החקירה המלאים. לטענתם הם קיבלו לקראת השימוע רק חומרים חלקיים. בתיק 2000 טוען ראש הממשלה לחסינות מהותית, שכן עשה את המעשים במסגרת פעילותו הפרלמנטרית. המשמעות של חסינות מהותית היא הגנה ללא הגבלת זמן באישום זה, גם אחרי פיזור הכנסת. גם בחלק מתיק 1000 מבקש נתניהו חסינות מהותית. לטענתו הוא זכאי לחסינות מהותית משום שעשה את המעשים "כחבר כנסת, במסגרת בחינת האפשרות לקדם חקיקה".
