בקשת החסינות שהגיש אתמול (רביעי) ראש הממשלה בנימין נתניהו ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין כוללת לא מעט סעיפים שיש בהם כדי לגלות מעט מהמהלכים אותם הוא שוקל, כחלק ממאבק ההישרדות הפוליטית שלו. המכתב נפתח במסרים קצרים ובפונט מודגש, צורה שאופיינית להצהרות לתקשורת יותר מאשר לבקשות חסינות. המוטיב המרכזי שניסה להעביר בבקשה, כמו בהצהרה לתקשורת - החסינות היא זמנית. אך האם כך הוא המקרה? המשך המכתב מעיד אחרת.
רה"מ נתניהו הגיש ליו"ר הכנסת, באמצעות באי כוחו, בקשה למתן חסינות@tshpitsen pic.twitter.com/xqRlmoDOA5
— כאן חדשות (@kann_news) January 1, 2020
עיקר הטיעונים של ראש הממשלה בבקשתו לקבל חסינות מהעמדה לדין נוגעים לעילת האפלייה - שמטרתה להגן על נבחר ציבור מרדיפה פוליטית באמצעים פליליים. נתניהו מעלה במכתב טענות שכבר השמיע בעבר לגבי חלקם של פוליטיקאים אחרים בפרשת תיק 2,000 - איתן כבל שהחקירה נגדו נסגרה וכן יאיר לפיד וציפי לבני, שכלל לא נחשדו בפלילים בפרשה.
הטענות לאכיפה בררנית צפות גם בכל הקשור לתיק 1,000 - תיק המתנות. נתניהו החשוד בקבלת מתנות בשווי 700 אלף שקלים מארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר, טוען שקיבל חוות דעת לפיה הוא רשאי לקבל מתנות מחברים. כמו בסעיף הנוגע לתיק 2,000, גם בתיק המתנות נתניהו מצביע על אנשי ציבור שלא הועמדו לדין על מתנות שקיבלו - אהוד אולמרט שקיבל עטים מחבריו ורות דוד שקיבלה מתנות מרונאל פישר.
מלבד הטיעונים המהותיים העולים מבקשת החסינות, ניתן ללמוד גם על טקטיקה פרוצדורלית בה מתכנן נתניהו להשתמש. ראש הממשלה מבקש שיועברו לו כל חומרי החקירה ולא רק ליבת החומר שמועברת בשימוע. כלומר, לצורך טיעוני החסינות, מבקש נתניהו לקבל את כל החומר שאמור לקבל אם לא היתה חסינות אלא משפט, למשל את המידע על המשא ומתן עם עדי המדינה ופעולות המשטרה בעניינם.כמו כן הודיע שיבקש להביא עדים וראיות רבים. משמעות הבקשות האלה - נתניהו מכוון לכך שהדיון בחסינות ייארך זמן רב.
חסינות מהותית זמנית? אין "חצי חסינות"
מלבד השימוש בעילת האפלייה בבקשת החסינות, עולה שימוש בעילת החסינות המהותית. בעילה זו בדרך כלל עושים שימוש ח"כים אשר נתבעים על התבטאויות שלהם. הטיעון - לחבר הכנסת חסינות מעמידה לדין על דברים שאמר או עשה כחלק ממילוי תפקידו הפרלמנטרי. נתניהו טוען שבתיק 2,000 הוא מואשם בצעדים שעשה במסגרת קידום הצעת חוק "ישראל היום" - עבודה פרלמנטרית, לכן אין להעמידו לדין.
הצהרת נתניהו: מרגע שראש הממשלה יגיש את בקשת החסינות ליו"ר הכנסת כתב האישום נגדו יוקפא עד שתהיה כנסת חדשה ותוקם ועדת כנסת. אם החסינות תאושר היא תהיה תקפה במושב הכנסת שנתנה אותה
— כאן חדשות (@kann_news) January 1, 2020
הדיווח של @almog_tamar ב-#חדשותהערב pic.twitter.com/BUrpjr3aqF
מעניין ללמוד, שלא רק בתיק 2,000 שעסק רובו ככולו בקידום או בלימה של חוק ישראל היום, מבקש נתניהו חסינות מהותית, אלא גם בתיק 1,000. מה לתיק המתנות ולעבודתו של נתניהו כח"כ? נדבך משמעותי בתיק הוא חקיקת "חוק מילצ'ן" שעוסק במיסוי תושבים זרים, שהיטיב כלכלית עם ארנון מילצ'ן. נתניהו מבקש חסינות בתיק 1,000 בשל נגיעת הפרשה לחוק.
בין אם טיעון החסינות המהותית של נתניהו משכנע יותר או פחות, המשמעות שלו היא גדולה מעצם קיומו. חסינות מהותית היא חסינות קבועה, לא זמנית. כלומר להבדיל מטיעון שנוגע לאפלייה, שרלוונטי רק לתקופה בה חבר הכנסת משמש בתפקידו, טיעון מהותי מחסן את הח"כ מהעמדה לדין גם אחרי שפרש.
מלשכת ראש הממשלה מיהרו להגיב לפרסום כאן חדשות בנוגע לקביעותה של החסינות המהותית והבהירו: כל בקשותיו זמניות ומוגבלות אך ורק לתקופת כהונת הכנסת שתדון בבקשתו. אולם, תגובת לשכת נתניהו אינה עומדת במבחן החוק - חסינות מהותית אינה יכולה להיות זמנית. כשם שאין חצי הריון, אין חצי חסינות.
