בית המשפט העליון קיבל היום (שלישי) את ערעורם של עולי תימן בשנות ה־50 וצאצאיהם על החלטת בית המשפט המחוזי למחוק על הסף את תביעתם נגד מדינת ישראל והסוכנות היהודית. בית המשפט העליון קבע כי ידון כאחד בתביעות שהגישו משפחות ילדי תימן על הנזקים שנגרמו להן מהיעלמות ילדיהן ואחיהן. לפני כשנה הגישו 27 בני משפחות של 11 ילדים שנעלמו תביעת פיצויים בסך שניים וחצי מיליון שקלים לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
המערערים ביקשו פיצויים על הנזקים הנפשיים הקשים שנגרמו להם מחמת היעלמותם לבלי שוב של ילדיהם ואחיהם מבתי תינוקות במחנות העולים שבהם שוכנו עם עלייתם לישראל ב־1949–1950. ועדת החקירה הממלכתית שכונתה "ועדת קדמי" קבעה לפני 19 שנה כי הילדים של המערערים נותרו בגדר עלומים ואין ממצא היכול לשפוך אור על גורלם.
בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המדינה וקבע כי לא קיימת מערכת עובדתית זהה בכל אחד מהמקרים של היעלמות הילדים ומשכך בירור עובדתי משותף לכלל המקרים הפרטיים בתובענה אחת יגרום לסרבול ההליך בלי הצדקה. אולם בית המשפט העליון קבע כי האירועים המתוארים בכתב התביעה "מגוללים מסכת אחת של פרשה קשה וכואבת בתולדות מדינת ישראל: פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן בראשית ימי המדינה, בתקופת עלייתם ארצה וקליטתם בה. מבלי להכריע בתביעת המערערים לגופה, הרי שמעשיהם ומחדליהם הנטענים של פקידי המדינה והסוכנות; המידע שעל פי הנטען נמסר להורי הילדים שנעלמו במפתיע; ובעיקר – היעלמותם המוחלטת של הילדים מבלי להותיר כל עקבות, מעוררים כולם לכאורה חשדות מטרידים באשר לדפוס פעולה אחד מצד המשיבות, אשר עשוי להקים את זכותם של המערערים לסעד בסופו של ההליך". עוד קבע העליון כי על מנת להכריע בתביעה יידרש בית המשפט לדון במספר סוגיות עובדתיות ומשפטיות המשותפות לכל המקרים, ובהם: נהלי העברת ילדי המערערים לבתי תינוקות ולבתי חולים על ידי המדינה והסוכנות היהודית; מעורבות פקידי המדינה והסוכנות היהודית ביצירת התנאים שהביאו להיעלמות הילדים וליצירת הנתק בינם לבין הוריהם; קבילותם של דו"חות ועדות החקירה כראיות בהליך המשפטי; קבילותם של מסמכים היסטוריים שונים כראיות, בהם פניות ותלונות כתובות ששלחו ההורים לרשויות בנוגע להיעלמות ילדיהם; וכן הסוגיה המרכזית של טענת ההתיישנות. לבסוף קבע העליון כי פיצול התביעות "מעלה חשש ממשי לסגירת שערי בית המשפט בפני המערערים". יש להניח כי העלויות של ניהול תביעות פרטניות של כל משפחה ומשפחה בנפרד נגד המשיבות הן רבות. בין המערערים ישנם שבעה הורים המצויים כיום בעשור התשיעי לחייהם, ועל כן "יש חשש בלתי מבוטל כי לו יידרשו לפתוח מחדש בהליכים נפרדים – הם יימנעו מלעשות כן".
