בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע היום (שני) את ראש עיריית אשקלון לשעבר איתמר שמעוני בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים וכן עבירות הלבנת הון ועבירות מס. עם זאת, בית המשפט זיכה את שמעוני מעבירה של שוחד הנוגעת לסיקור עיתונאי כלפיו וקבע שסיקור אוהד יכול להיות שוחד, אך במקרה הזה הוא לא השתכנע למעלה מספק סביר שמדובר בשוחד.
בין השאר הורשע שמעוני בקבלת שוחד של 150 אלף שקלים מאיש עסקים מקומי בשם יואל דוידי. בפרשה הנוגעת לסיקור עיתונאי טענה הפרקליטות כי דוידי רכש אתר אינטרנט שהיה ביקורתי כלפי שמעוני וסגר אותו יום לאחר רכישתו. אך, כאמור, בית המשפט לא קיבל את טענת השוחד בהקשר זה. ראש עיריית אשקלון לשעבר נחשד לפני כשנתיים גם בעבירות מין, אך התיק נגדו נסגר מחוסר ראיות.
על הבעייתיות בהרשעה בעבירת שוחד בגין סיקור עיתונאי, קבע בית המשפט: בהיות טובות הנאה אלה לא גשמיות ולא בהכרח מטעמים אינטרסנטיים, צריך להתייחס בזהירות בייחוס עבירת שוחד לטובות הנאה מסוג זה.
פרקליטי רה"מ בתגובה: "אכיפה בררנית שזועקת לשמיים"
פרקלטיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיבו להכרעת הדין בעניין שמעוני ומסרו כי "לא במקרה מעולם בהיסטוריה המשפטית של הדמוקרטיות לא היה תיק שקבע שסיקור חיובי זה שוחד". לדבריהם, "קביעה כזו תפגע באופן אנוש בחופש העיתונות שהוא מיסודות הדמוקרטיה. מקרה אחד בלבד הובא לבית המשפט ב-2017. הקבלן דוידי קנה ב-600 אלף שקל אתר ביקורתי נגד ראש העיר אשקלון - ומיד סגר אותו. זה הרבה יותר חמור מתיק 4000 שבו לא נטען שראש הממשלה קיבל אפילו אגורה אחת. ובכל זאת בית המשפט זיכה את הנאשמים מהאשמה שסיקור חיובי הוא שוחד - ולא יצר את התקדים הזה".
פרקליטי ראש הממשלה הוסיפו ואמרו כי "אם בית המשפט סגר היום תיק שוחד הרבה יותר חמור ממה שנטען בתיק 4000 - רכישת אתר אינטרנט ביקורתי נגד ראש העיר ב-600 אלף שקל וסגירתו מיד לאחר הרכישה - ברור שתיק 4000 קורס. הטענות נגד ראש הממשלה נתניהו הן חלק מאכיפה בררנית שזועקת לשמיים: סחיטה באיומים של עד המדינה ניר חפץ, הפריצה הלא-חוקית לטלפונים של דובריו ושיטפון ההדלפות הפליליות והמגמתיות נגד ראש הממשלה במטרה לנהל נגדו משפט שדה בדעת הקהל".
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר: הרשעתו של שמעוני מגלמת בתוכה את כל החוליים ברשות המקומית - קשרים פסולים ואסורים בין ראש רשות לבין גורמים בענף התכנון והבנייה בעיר, ובחסות גוף התקשורת המקומי שנרתם גם הוא למתן סיקור אוהד. הרשות המקומית הפכה מזמן לחצר האחורית המוזנחת והעזובה של מדינת ישראל, והגיעה העת לרפורמה של ממש בפיקוח על הרשות ובהתנהלותה.