נועה (שם בדוי), בחורה כבדת שמיעה בשנות ה-30 לחייה, התלוננה כי הותקפה מינית על ידי טכנאי רנטגן במהלך בדיקה בקופת חולים "מאוחדת" לפני כארבעה חודשים. מאז, לדבריה, היא חווה ניכור ואטימות מצד קופת החולים, במהלכה אף הוגשה נגדה תלונה במשטרה מצד פסיכיאטרית של "מאוחדת".
בריאיון לתוכנית "סדר יום" בכאן רשת ב שחזרה נועה את המקרה שהחל בבדיקה לאחר שנחבלה בגבהּ. "רק שנינו בתוך החדר. אני מציינת בפניו שקיבלתי הנחייה להוריד את שני מכשירי השמיעה שלי. ביקשתי שיגיד לי קודם מה הולך להיות ואם אני צריכה להוריד עוד משהו, אבל הוא אמר שלא", היא סיפרה. "הוא תפס את החולצה שלי בלי שום התראה מראש, העיף אותה בצורה שכיסתה את הפנים שלי ונשארתי עם חזה חשוף מולו. החזרתי את החולצה, כיסיתי את עצמי. הרגשתי משותקת, הייתי המומה לחלוטין. הוא עשה צילום אחד, חזר ודיבר אליי. ראיתי שהשפתיים שלו זזות אבל לא שמעתי כלום. אמרתי לו 'מה? לא שמעתי'".
לאחר מכן, לטענתה, הוא פתח את כפתור מכנסייה והחל להשיל אותם. היא העידה על תהייתה אז: "למה אתה לא פשוט כותב לי על דף 'אני צריך להוריד את המכנס'?" הוא אמר לי קודם שאין צורך בכלום, רק להוריד את החזייה. הוא ממש נאבק עם הג'ינס שהיה צמוד כדי להוריד אותו ממני. התווכחתי עם עצמי 'למה את שותקת, למה את לא עושה משהו?'. את מרגישה שהתודעה שלך לא שם".
נועה המשיכה לספר: "חשבתי באותו רגע שהכפתור מפריע לרנטגן. אחרי שאני מורידה את המכנס, באופן אגרסיבי הוא הפך אותי על צד שמאל, תוך כדי שהוא נוגע לי בישבן. נגיעה שאין בה שום אופי לבדיקה. אני עם פגיעה בגב ועדיין לא ידוע מה חומרתה. הרגשתי שהוא נוגע בי בצורה מאוד בוטה וממש חופן את הישבן שלי. צרחתי שם והוא ברח מהחדר".
אז, היא המשיכה וסיפרה, "נכנסה אישה שהציגה את עצמה כמנהלת המרפאה. אחר כך התברר שהיא לא. כשהיא נכנסה היא צחקה ואמרה לי 'בגלל שלא שמעת הוא הוריד לך את המכנסיים'. בגלל שאני נכה גופי מותר לכל עובד? זו קופת חולים, הם צריכים להיות הראשונים גם בנגישות וגם ברגישות. היא בעצם אמרה לי: 'בגלל שאת חירשת, מותר לו לגעת בך'".
בשלב זה, התחילה נועה בהתמודדות גם מול קופת החולים, כשניסתה להתלונן על המקרה ולקבל סיוע נפשי. בשבוע שעבר היא אף הגישה במשטרת ראשון לציון תלונה על האירוע. "הבדיקה וכל מה שהוא עשה שם חורג מהסטנדרטים של ועדת האתיקה של איגוד הרופאים בישראל", אמרה. "לאחר שהתלוננתי בפני "מאוחדת", נתקלתי במערכת שלמה שמכסה על ההטרדה המינית הזו ויוצאת נגדי".
ימים אחרי התקיפה לכאורה, פנתה הממונה על חוק למניעת הטרדות מיניות של מאוחדת לנועה. היא העידה על עצמה כי מאד הצטערה לקרוא את מה שכתבה לקופה באמצעות פנייה בהודעה אישית בפייסבוק וכי היא תשמח לסייע. הן שוחחו בטלפון, אך מאז מתלוננת נועה שהיא לא זכתה למענה כלשהו מצד הממונה.
בהמשך, ביקשה נועה לקבל טיפול פסיכיאטרי שהיא זכאית לו בשל נכותה, עוד מהימים שקדמו לתקיפה המינית לכאורה. "אני מוכרת כנכה עקב ילדות בבית אלים מאוד. ראיתי את אבא שלי משסף לאמא שלי את הגרון בעודי בת שנה וחצי. אני סוחבת איתי טראומות מאוד קשות שבגינן אני זקוקה לטיפול שיקומי נפשי כדי לחיות חיים נורמטיביים", היא הסבירה. "המקרה הזה רק הציף טראומות, ערער אותי והחמיר את המצב שלי", אמרה.
בפגישה עם פסיכיאטרית בכירה במחוז דרום של הקופה, ד"ר מימי עשהאל, בימים שלאחר המקרה, נשאלה נועה האם לדעתה התקיפה המינית שבוצעה לכאורה על ידי טכנאי הרנטגן נעשתה מתוך זלזול או מתוך ניצול. בדוח תיאור האירוע נכתב לבסוף כי המעשה נבע מתוך זלזול, אף שנועה טענה כי מדובר בניצול. במסרון ששלחה לפסיכיאטרית, ביקשה נועה לתקן את הטעות, אך ד"ר עשהאל לא השיבה לה בעניין זה.
"היא הכניסה לי מילה לא נכונה לפה, גם כשאני מבקשת לתקן, זה לא מתוקן", אמרה. "היא אמרה לי 'זה הטלפון האישי שלי, כל דבר שאת צריכה תדברי איתי', וחידדה לי 'רק אני יכולה לקבוע לך תור לטיפול הנפשי שאת צריכה'. אבל כשאני מתקשרת אליה בשעה שקבענו כדי לענות לה באיזו חלופת טיפול בחרתי - היא לא עונה, גם לא להודעות. אני מתקשרת למוקד של מאוחדת ופונה בפייסבוק, וכולם אומרים לי שרק מימי עשהאל יכולה לקבוע לי תור".
"איך את, כאשת מקצוע, מחמירה את המצב שלי?", היא תהתה והעידה: "זה מציף את כל הטראומות שעברתי, אני בקושי מתפקדת, זה גורם לי להתקפי חדרה קשים ולעיתים קרובות. זה מערער אותי, מחמיר את הטראומות, על אחת כמה וכמה כשזה לא מטופל. היא יודעת שאני נושאת איתי מטען נפשי והיא לא עונה וגם לא מעבירה את הטיפול לפסיכיאטר אחר".
נועה הוסיפה לכתוב לעשהאל ולהלין על יחס הקופה כלפיה. אך הפסיכיאטרית הבכירה הגישה תלונה במשטרה נגד המטופלת שלה, הזקוקה לטיפולים פסיכיאטריים. יצוין כי המשטרה לא מצאה ממש בטענות של הגברת עשהאל ושנועה לא זומנה כלל לחקירה.
בשלב מסויים, היא סיפרה, "הגעתי לקופת חולים עקב התקף חרדה קשה שעברתי. בהתחלה הרופאה חשבה שזה התקף לב מרוב שהוא היה קשה. הרופאה אמרה שהיא לא יכולה לשחרר אותי בלי להשיג את הפסיכיאטרית. אחרי שענתה לה, הפסיכיאטרית אמרה לה שהמצב שלי כל כך קשה שצריך לאשפז אותי במחלקה סגורה".
"חיכיתי ארבעה חודשים כדי ש"מאוחדת" תטפל בסוגייה", היא מסכמת ומסבירה את המניע שלה לפרסם את סיפורהּ. "אני מרגישה שיש לי שליחות גם כבעלת נכות וגם כאישה, שאף אישה לא תעבור את מה שעברתי. אני אישית אישה חזקה, אבל אני רק חושבת מה היה קורה אם נערה הייתה מגיעה לשם והוא היה עושה לה את זה. כמה נשים קופאות במצבים כאלה ולא מדווחות מהפחד?".
"במאוחדת אפס סובלנות להטרדה מינית. אנחנו פועלים על פי החוק ואף מקיימים נהלים מחמירים מאוד מעבר לנדרש בו. אלא שלפנינו מקרה קיצוני חריג ביותר, כאשר המלינה משמיעה תלונות בוטות וקולניות מייד עם כניסתה למרפאה ועוד בטרם פגשה בכלל בטכנאי הרנטגן.
"מקרה חריג שבו לנוכח מצב רפואי מסוים, כל אינטראקציה עם המלינה מתפרשת על ידה כתקיפה, כל הצעה לפתרון או לטיפול – בין במישור הרפואי ובין במישור המנהלתי – נתפסים כזלזול ורצון להרע. מצב דברים שבו ככל שהאינטראקציה עימה נמשכת, המלינה מטרידה את הצוות המטפל – רפואי ומנהלי, באובססיביות מאיימת, לעיתים בהפרשים של שניות בודדות.
"הממונה על מניעת הטרדות מיניות יצרה קשר עם המלינה מיד עם קבלת התלונה. הבהירה לה את זכותה לפנות למשטרה והסבירה את מגבלות הבדיקה הפנים ארגונית לעומת סמכויות החקירה של המשטרה.
"רק משהבהירה המלינה כי אינה מעוניינת בהגשת תלונה למשטרה, נפתחה הבדיקה הפנימית היסודית, תוך תשאול המתלוננת וכל המעורבים ובחינת כל ההתרחשויות מרגע כניסתה של המלינה לבניין המרפאה, כניסתה לצילום הרנטגן ועד לצאתה מהבניין. על פי מיטב הבדיקות שבסמכות הקופה לבצע, נקבע כי התנהלותו של טכנאי הרנטגן הייתה מקצועית, כמתחייב מצילומי ההדמיה שנדרש לבצע וללא כל הטרדה או קונוטציה מינית.
"אנחנו לא יודעים באילו מתוך עשרות ההתכתבויות והשיחות שנוהלו עם המלינה היא בחרה לשתף אתכם. מהתיעוד שבידינו עולה מציאות שונה בתכלית, כאשר המלינה מוסרת לגורמי המקצוע שלנו פרטים אחרים מאלו שמסרה לכם באשר להתרחשויות בחדר הצילום. לא נוכל להתייחס לטענות שעולות לראשונה בפנייתכם ולא הושמעו ע"י המלינה קודם לכן.
"למען הסר ספק, לקות שמיעה או כל לקות אחרת אינה מתירה לאף רופא או מטפל לגעת במטופל ללא הסכמתו. מאידך, כפי שידוע לכל מי שאי פעם חווה צילום רנטגן, בהחלט יש שהטכנאים נדרשים לגעת בנבדק/ת כדי לדייק את תנוחתו ולקבע אותה.
"זהו חלק בלתי נפרד מהליך בדיקות ההדמיה – נעדר, כמובן, קונוטציה מינית כלשהי. הטכנאי – שהינו לקוי שמיעה בעצמו, העיד שהבהיר לה, כי אין שום סיבה שתסיר את מכשיר השמיעה אך היא התעקשה לעשות כן. המגע, ההצבעה על כפתור המכנסיים והסימון כי עליה לפתוח אותו ואת הרוכסן נעשו אך ורק מאחר שלא הצליח לתקשר עימה באותה עת בדרך אחרת.
"הבדיקה העלתה כי המגע נעשה אך ורק לצורך השלמת הבדיקה בצילום הגב התחתון, כאשר הטכנאי מבקש לחזור מייד לעמדת ההפעלה שלו בתא הסמוך. יצויין, כי לנוכח התנהלותה של הנבדקת, הטכנאי הוא זה שהזעיק מייד טכנאית – אישה – כדי שתנסה להשלים את הבדיקה.
"במסגרת הקשר עם המלינה איבחנה הממונה על מניעת הטרדות מיניות – שהינה עובדת סוציאלית מיומנת מאוד, צורך בטיפול רפואי מקצועי במלינה – ויודגש, ללא שום קשר לפרטי המקרה הנילון.
"באחריות מקצועית ראויה לכל שבח היא לא הסתפקה בטיפול בתלונה בלבד, אלא דאגה שהמלינה תפגוש - במהירות שיא - פסיכיאטרית בכירה מאוד, האחראית המקצועית על בריאות הנפש במחוז שבו היא מטופלת.
"הכל נעשה ברגישות מרבית ובאמפתיה גדולה לתחושותיה של המלינה, בהנגשה מלאה, תוך שהעובדת הסוציאלית מסייעת למלינה – גם בימים שבהם הייתה בחופשה, בקביעת תורים שונים, בעדיפות מיוחדת.
"הממונה על מניעת הטרדות מיניות נאלצה לנתק את הקשר רק לאחר שלמרות כל הניסיונות הכנים לסייע לה, המלינה המשיכה באינטראקציות מאוד בוטות ואינטנסיביות - לעיתים בהפרש של חצי דקה בין פנייה לפנייה, באופן שהפך להטרדה מאיימת ממש.
"בניגוד מוחלט לנטען על היעדר נכונות, כביכול, להעניק טיפול, הפסיכיאטרית הבכירה וכל הגורמים המטפלים האחרים שהיו בקשר עם המלינה, ניסו לסייע לה לקבל את הטיפול הרפואי המיטבי, ובכלל זה העלאת דרג הטיפול לרופא המחוזי שיוכל לאשר טיפולים מחוץ לקופה ובעלות חריגה.
"למלינה הוצעו ארבע (!) חלופות טיפול שונות בקופה ומחוצה לה, בפגישות ייעוץ, בחלופות אשפוז, באשפוז יום ובאשפוז מלא – הכל לבחירתה ובסמיכות למקום מגוריה. הכל תוך ניסיון שמתכונת הטיפול תגובש בעצה אחת עימה. שום דבר לא בכפייה!!! לצערנו, המלינה בחרה לפרש גם את המאמצים הללו כפגיעה וכניסיון להרע לה.
"באשר לתלונה למשטרה. הצעד החריג מאוד ננקט אך ורק לנוכח התנהלותה האובססיבית הבוטה והמאיימת של המלינה כלפי הרופאה הפסיכיאטרית והעובדת הסוציאלית - בשעות היום ובשעות הלילה, לעיתים, כאמור, בהפרש של חצאי דקות בין פניה לפניה.
"לצערנו, לנוכח מקרים רבים מידי שאובססיה כנגד סגל רפואי הפכו לפגיעה פיזית, היה זה מחובתה של הרופאה ומחובתנו כארגון לערב את המשטרה ולא להצטער בדיעבד על "הכלת יתר". כל רמיזה אחרת שלכם בעניין זה, כמוה כהתרת דם!
"באשר לשאלה 'באיזו קלות שולחת מאוחדת אנשים לאשפוז בבית חולים לבריאות הנפש?' יודגש כי עצם השאלה עושה עוול לפגועי הנפש. המלצה לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי כמוה בדיוק כהמלצה רפואית מתחייבת לאדם הסובל מסכרת לא מאוזנת להתאשפז במחלקה פנימית בבית חולים כללי".