בדוח השנתי שלה לשנת 2018 המפורסם הבוקר (ראשון), קוראת הסנגוריה הציבורית לערוך רפורמה רחבה באשר לאופן שבו נעשה שימוש במדובבים משטרתיים ואף בכללים המשפטיים המתייחסים למשקלן של ראיות מסוג זה. בעקבות כמה פסקי דין שניתנו מאז 2018, בהם זוכו נאשמים בשל שימוש פסול במדובבים, אומר הסנגור הציבורי הראשי, יואב ספיר, כי מסתמן שינוי מגמה בפסיקה ביחס להפעלת מדובבים. שינוי זה מכיר בכך ששיטות הפעולה של המדובבים הן בעיתיות ועלולות להביא להודאות שווא ולהרשעות שווא.
"רוצה להביא אותו למצב שיודה": המדובב שהציבה המשטרה בתא של אלישע חייבטוב, שביהמ"ש העליון זיכה היום מעבירת רצח, לא בחל באמצעים כדי להביא להרשעתו - כולל שימוש בהרואין. בהקלטה נשמע אחד השוטרים המעורבים: "בסוף הזבל הזה עוד יתאבד"
— כאן חדשות (@kann_news) 2 באוגוסט 2018
לתחקיר המלא ששודר ב"זמן אמת": https://t.co/jDvsBrNRsX pic.twitter.com/0zl46WCN0e
בדוח נכתב כי בניגוד לרוב מדינות המערב, המשפט הישראלי מכיר בשימוש במדובבים כתחבולת חקירה לגיטימית, וכי היד החופשית שניתנה למשטרה בתחום הפעלת המדובבים נוצלה לפיתוח שיטות חקירה העושות שימוש באמצעים כמו התחזות המדובבים לעבריינים כבדים, איומים, שימוש בסמים והתנהגות פלילית אחרת של המדובבים.
לא אחת התבצעו פעולות כאלו ללא תיעוד וללא פיקוח ראוי של גורמים חקירתיים ומשפטיים, טוענים בסנגוריה הציבורית. לפי הדוח, קיים פער אדיר בין הפעולות בישראל לבין הסטנדרט שנקבע במדינות כמו קנדה וארה"ב ובבית הדין האירופי לזכויות אדם.
בין השאר ממליצה הסנגוריה לאסור במפורש לבצע פעולות לא חוקיות במהלך הדיבוב ולשדל למעשים עבריניים, למנוע העברת מידע מוכמן למדובבים ובכך לזהם את החקירות, לתעד בווידאו כל אינטרקציה בין מדובב לחשוד וכן להגדיר במדוייק את התמריצים הניתנים למדובבים.
בדוח קובעת הסנגוריה הציבורית כי אחרי שנים שמספר המעצרים בישראל הלך וגאה, לראשונה חלה ירידה ניכרת במספר המעצרים - ומספרם ב-2018 הסתכם בכ-53 אלף, ירידה של כ-10%. לדבריה, בשנה החולפת היא הצליחה להביא לזיכויים של מאות נאשמים. עם זאת, אומרת הסנגוריה, כי עדיין ישנה תופעה רחבת היקף של מעצרים מיותרים.
הסנגוריה הציבורית שבה ואומרת כי היא נתקלת במקרים רבים של תלונות על אלימות שוטרים ועל השיעור הנמוך במיצוי הטיפול בתלונות בהשוואה בין מיצוי ההליכים נגד אזרחים שנטען כי תקפו שוטרים. לדבריה, מניתוח נתוני עבר עולה כי חקירה של ממש נערכת רק בכשליש מכלל התלונות המוגשות בשנה, ובחקירות שכן מתקיימות - שיעור מיצוי הדין עם שוטרים הוא נמוך.
כמו כן, הסנגוריה הציבורית מצאה כי ב-2018 חלה עלייה תלולה במספר ההסדרים המותנים (6,200 לעומת 1,200 ב-2017), אך בעוד שהציפייה תהיה לירידה במספר כתבי האישום המוגשים, חלה דווקא עלייה במספרם. בסנגוריה מביעים חשש כי כיום נערכים הסדרים מותנים בתיקים רבים שבעבר היו נסגרים בשל חוסר עניין לציבור או בשל בסיס ראייתי רעוע. בשל כך, קוראת הסנגוריה למשטרה לקיים בדיקה מקיפה של הסיבות שהביאו לעלייה במספר כתבי האישום, לצד העלייה במספר ההסדרים המותנים.
עוד עולה מהדוח, כי קיימת אפלייה של אוכלוסייה חרדית במסגרת הפגנות בירושלים, כך שהפרקליטות הגישה כתבי אישום נגד משתתפי אירועי המחאה והאשימה אותם בעבירת התפרעות, בעוד שהתברר כי במחוזות אחרים נקטה התביעה בגישה מקלה יותר, ובמרבית המקרים כלל לא הוגשי כיתבי אישום. בעקבות כך, מגבש עתה פרקליט המדינה הנחייה חדשה בעניין מדיניות העמדה לדין בתיקים שנפתחו על רקע הפגנות ואירועי מחאה.
תגובת הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה
"בית המשפט העליון הכיר בכך שעצם השימוש במדובבים במסגרת חקירה פלילית, הוא פעולת חקירה לגיטימית, שלעיתים הכרחית לבירור האמת. פעמים רבות שימוש במדובבים במהלך החקירה הוביל לפענוח תיקי רצח, סמים ואלימות חמורים, ללכידת עבריינים והבאתם לדין.
"כפי שהודענו לפני כחודשיים, בעקבות מספר אירועים שמצאו ביטוי בפסקי דין שניתנו לאחרונה, ביקש היועץ המשפטי לממשלה מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), גב' עמית מררי, לבחון סוגיות שונות בתחום ההליך הפלילי וזכויות חשודים, ולהציע דרכים לתיקון ושיפור. בתוך כך, קיבלנו היום את דוח הסניגוריה הציבורית וגם הוא יילמד וייבחן.
"בכל הנוגע לטענות בדבר אכיפת יתר: במהלך השנה האחרונה יזמנו מדיניות אכיפה ייחודית לעבירות מתאימות, הנותנת בכורה לנסיבות אישיות, באופן אשר מצמצם מאוד את המקרים שבהם מוגש כתב אישום. כך, הורחב השימוש בפרקטיקה חדשה הקרויה "הסדר מותנה" לפיו תיק פלילי לא מוגש לבית המשפט בכפוף להסכמת החשוד להודות בביצוע העבירה ולקיים תנאים כגון תשלום קנס או פיצוי.
"שינוי נוסף במדיניות התביעה הוא הרחבת הפעילות של בתי המשפט הקהילתיים שמטרתם לשמש חלופה להליך הפלילי המסורתי ולעונש מאסר בכלא, וזאת בדרך של הליך שיקומי כולל ואינטנסיבי".
תגובת המחלקה לחקירות שוטרים
"מח"ש מחויבת להיאבק בנחישות בעבריינות שוטרים ולחתור לחקר האמת, מתוך גישה בלתי מתפשרת כלפי אלימות מיותרת, התעמרות ושימוש לרעה בכוח ובסמכות. עם זאת, תלונות רבות נגנזות כבר בתום בחינה ראשונית, מסיבות שונות, כגון: תלונות שאינן בסמכות המחלקה (מח"ש מוסמכת לחקור רק עבירות פליליות שדינן מעל שנת מאסר); שימוש בכוח שבוצע על ידי שוטר ע"פ דין; זניחת התלונה מצד המתלונן ועוד. ביחס לתלונות מעין אלו אין עילה למח"ש להמשיך הטיפול.
"לכן, לא ניתן להשוות כמותית בין נתוני העמדה לדין לבין כלל הפניות המועברות למח"ש, אשר מרביתן, כאמור, אינן מדווחות על עבירה פלילית כלשהי שדינה מעל שנת מאסר, ועל כן אינן מבססות חשד שמצדיק חקירה פלילית של מח"ש. כל תלונה המתקבלת במח"ש נבדקת ביסודיות וככל שקיים חשד כי הפניה מדווחת על עבירה פלילית שביצע שוטר, התלונה תיחקר ובמקרים המתאימים יוגש כתב אישום. נתוני מח"ש מראים כי בשנת 2017 נחקרו 641 תיקים במח"ש. בסופם הוחלט על העמדת שוטרים לדין פלילי ב-136 תיקים והעמדה לדין משמעתי ב-113 תיקים".
תגובת משטרת ישראל
"מדובר בטענות ממוחזרות המתעלמות מהנתון החשוב לפיו למעלה מ-90% מכתבי אישום המוגשים על ידי התביעה לבית המשפט מסתיימים בהרשעה, אולם באופן לא מפתיע הסנגוריה הציבורית לא מציגה את כשלונותיה לציבור.
"כבר לפני שלוש שנים החל במשטרה הליך של הסדר תיק מותנה המהווה חלופה להליך הפלילי, כאשר בשנה החולפת נחתמו למעלה מ-6000 הסדרים מותנים כחלופה להליך הפלילי, אבל הטענה הממוחזרת של הסנגוריה בנושא ההליך הפלילי נותרה בעינה.
"גם לטענות בנושא המעצרים אין כל אחיזה במציאות, שכן בשנה החולפת חלה ירידה של 11.3% בשיעור המעצרים בכלל ומעצר ימים בפרט, זאת על אף הגידול המתמשך באוכלוסייה. מעבר לעובדה כי מדובר בנתון הנמוך ביותר מזה כעשור, הרי שהמעצר הינו כלי הכרחי וחשוב שהחוק מקנה לכל שוטר לצורך אכיפה והגנה על קורבנות עבירה, כמו גם מניעת שיבוש חקירה, ולמרות זאת המשטרה נמנעת מלבצעו שלא לצורך.
"לפני כל החלטה על מעצר של חשוד בביצוע עבירה, נבחנות עילות המעצר הקבועות בחוק והארכתו מתבצעת בכפוף לפיקוח והחלטה של בית משפט. עמדת המשטרה כי הרחבת סמכויות קצין המשטרה לשחרור בתנאים בחוק - תפחית את הצורך בהבאת עצורים בפני שופט, ולכן פועלת מול משרד המשפטים לקידום הנושא מזה תקופה.
"במסגרת המאבק הנחוש והמתמשך של רשויות האכיפה בפשיעה החמורה והמאורגנת נעשה שימוש במגוון רחב מאוד של כלים, ולא בכדי הניב מאבק זה תוצרים חסרי תקדים ובכללם חשיפת עבירות חמורות ומניעתן, חשיפת עבריינים, ביסוס הראיות נגדם, הרחקתם ופגיעה בתשתית הכלכלית המאפשרת את פעילותם וניזונה ממנה. כל פעולת חקירה מעין זאת, מבוצעת באופן מפוקח ומבוקר בהתאם לנהלים מחמירים ואמות מידה מקצועיות, תוך שבתי המשפט מכירים במעמדם החוקי. בשולי הדברים, ראוי להדגיש שהמשטרה ביצעה תהליך משמעותי של חידוד נהלים והפקת לקחים כתוצאה מפסיקות בית המשפט בנושא".
