בית המשפט המחוזי בתל אביב החליט באופן תקדימי שלא להרשיע צעיר בביצוע שני מעשי סדום בילדה בת 12. זאת, למרות הודאתו של הנאשם כי ביצע את המעשה כשהיה בן 17, והמלצת שירות המבחן. על החלטת השופטים פורסם היום (ראשון) בתוכנית "סדר יום" בכאן רשת ב.
האזינו לדיווח בכאן רשת ב:
הרכב השופטים, בראשותו של השופט רענן בן יוסף, קבע ברוב של שניים מול אחד כי "אין ספק שלהטיל אות קין של מורשע בעבירות מין על בחור צעיר בשל מעשה חמור ככל שלא יהיה שביצע בנערותו, יש בה משום פגיעה של ממש בעתידו כאדם וכפרט בחברה".
המקרה אירע לפני כמה שנים, כאשר השניים נפגשו ובמהלך הפגישה ביצע הצעיר את מעשיו בקטינה. לאחר שהתלוננה במשטרה הוא הודה והצדדים הגיעו להסכמה, לאחר קבלת תסקיר המבחן בעניינו על עונשו של הצעיר. עונש מקל שכלל 200 שעות לשירות הציבור ופיצוי שיינתן למתלוננת, ללא עונש מאסר בפועל. זאת, למרות שהעונש על מעשה דוגמת אלה שביצע הקטין, עשויים לגרור מאסר במספר דו ספרתי של שנים. הצדדים נותרו חלוקים באשר לבקשת הפרקליטות להרשיע בדין את הקטין.
אב בית הדין, השופט רענן בן יוסף, כתב בפסק הדין כי אין בנמצא תקדים שבו נמנע בית המשפט מלהרשיע נאשם במקום שבו שירות המבחן המליץ לעשות זאת. עם זאת קבע כי במקרה המדובר קיימים נימוקים המצדיקים סטייה. הוא ציין כי הנאשם קיבל עליו אחריות מלאה וכי אי הרשעתו, אין בה ולא במעט משום הפחתת חומרת המעשה והכרת בית המשפט בפגיעה הקשה שנפגעה המתלוננת.
השופטת אירית קלמן-ברום כתבה כי מדובר באירוע חד פעמי שלא חזר על עצמו וכי הנאשם עשה כברת דרך משמעותית במהלך הטיפול שעבר. טיפול שלדבריה, "מאפשר לו לחזור לחברה לחיים תקינים ומועילים". היא הוסיפה כי לנוכח מימוש האופק השיקומי של הנאשם יש לסטות מהמלצת קצין המבחן.
בדעת מיעוט היה השופט אברהם הימן שכתב כי הוא חולק על דעת חבריו השופטים ואינו מסכים לאי הרשעת הנאשם. לדבריו, תהליך שיקום אינו מהווה מחסום בפני הרשעה בייחוד כשגם גורם מקצועי כשירות המבחן סבור כי יש בהרשעה משום הרתעה, יחד עם הדרך הטיפולית, לסייע לשיקום הנאשם. "אני סבור כי אין בנסיבות מקרה זה הן מבחינת המעשה והן מבחינת העושה להצדיק יצירת תקדים שכזה", כתב השופט היימן.
השופטת עדנה בקנשטיין אמרה בתכנית "סדר יום", כי היא מצטרפת לדעת המיעוט חד משמעית. "בהסדר הטיעון התביעה עותרת להרשעה על סמך המלצת שירות המבחן. מדובר בעונש שיש לו משמעות חברתית ציבורית. בית המשפט צריך להעביר מסר לחברה. העונש מאפשר עד 16 שנות מאסר. זה אונס בילדה בת 12 וגם מעשה סדום. זה מעשה שיכול לגרום נזק נוראי לילדה כזו עד סוף חייה. אני לא מבינה את הפסיקה הזו".
אורית סולציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית מסרה בתגובה: "טובתו של עבריין מין חשובה מטובתה של הילדה שבה פגע - זו השורה התחתונה בפסק הדין השערורייתי של בית המשפט המחוזי בתל אביב. אנחנו קוראות לפרקליטות להודיע בהקדם על הגשת ערעור בתיק, ולבית המשפט להתנער במהרה מהמסר המעוות שהתקבל מפסק הדין".
תגובת עו"ד מור עטיה סניגורו של הנאשם: "אכן מדובר בפעם הראשונה אי פעם, שבה נמנע בית המשפט מהרשעת נאשם, למרות המלצת שירות המבחן להרשיעו. עם זאת, מדובר באוסף נסיבות חריג במידה קיצונית ובכלל זאת – הנאשם היה קטין בעת ביצוע העבירות; האירוע אירע לפני כ-4.5 שנים; המדינה השתהתה בהגשת כתב האישום באופן שהביא לאיבוד זכויות הנאשם להישפט בבית משפט לנוער; הנאשם עבר הליך שיקומי-טיפולי משמעותי; הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, הביע חרטה ובושה על מעשיו ובעיקר אמפתיה לקורבן העבירה; האירוע נשוא העבירה היה חד-פעמי, ארך זמן קצר, ללא הפעלת כוח או שכנוע מצד הנאשם והופסק מיד כשביקשה המתלוננת; הנאשם הינו בחור צעיר, חיובי התורם נמרצות לחברה".
מפרקליטות מחוז תל אביב נמסר בתגובה: "התלונה בתיק זה הוגשה כשנתיים לאחר האירוע והתיק הגיע לפרקליטות בסוף מאי 2016. לאחר בחינת התיק, הוא נשלח להשלמות חקירה ובהמשך, נשלח החשוד לתסקיר שירות מבחן טרם הגשת כתב האישום. כתב האישום הוגש באוגוסט 2017. אישור היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום כשמדובר בקטינים נדרש כשמוגש כתב אישום יותר משנה לאחר האירוע. מאחר שהתלונה הוגשה יותר משנתיים לאחר האירוע, האישור היה נדרש ממילא. יודגש כי הפרקליטות טענה לאורך כל הדרך להרשעת הנאשם וראתה לנכון להתחשב בנסיבותיו האישיות בשלב העונש בלבד. באשר לערעור- אנו לומדים את פסק הדין ונגבש את עמדתנו בהמשך."
