מספר התלונות המוצדקות על התנהגות בלתי ראויה של שופטים הוכפל בשנה שעברה לעומת זו שלפניה, כך עולה מדוח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2018. לפי הדוח שמתפרסם היום (רביעי) הוגשו יותר מ-900 תלונות ו-94 מהן נמצאו מוצדקות. מדובר בעלייה של 13 תלונות מוצדקות, וכ-100 תלונות שהוגשו ב-2017.
מהדוח עולה כי בשנת 2018 כ-30% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות, היו על התנהגות בלתי ראויה של שופט. כמו כן, נרשמה ירידה בתלונות המוצדקות על ליקויים בניהול משפט, וירידה בתלונות מוצדקות על התמשכות הליכי משפט. לעומת זאת, נרשמה עלייה בתלונות המוצדקות על פגיעה בצדק הטבעי.
הנציב ציין בדוח כמה דוגמאות להתנהגות בלתי ראויה של שופטים. באחד המקרים תואר מקרה בו שופטת לעינייני משפחה, צרחה במהלך דיון על בעל דין ועורכת דינו כי "אני לא משחקת פה בקקי ובפיפי".
בעקבות תלונה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס מרים נאור, נמצא כי שופט נהג לקבל אישורי מחלה מאחיו הרופא. הנציב קבע בהחלטתו, כי זהו "כשל אישי של השופט וכשל מערכתי מתמשך". בעקבות בירור התלונה נמצאו יחסי עבודה לא תקינים בבית המשפט הזה.
בדוח צוין כי בעקבות תלונה שהגישה שרת המשפטים, נמצא כי שני קאדים בבית דין שרעי נהגו להוציא לגברים נשואים אישורים שמעידים שאין להם מניעה להינשא. האישורים נועדו, על פי החשד, לגורמים המוסמכים ברשות הפלסטינית כדי שיוכלו להינשא עם נשים נוספות. הנציב אומר כי "הקאדים נתנו את ידם בעקיפין להפרת חוק, הפרו את הנחיות נשיא בית הדין השרעי ולא קיימו את הנחיות היועץ המשפטי לממשלה". הממצאים הועברו לשרה איילת שקד ולנשיא בית הדין השרעי, כדי לשקול צעדים משמעתיים נגד השניים.
במקרה אחר, נמצאה מוצדקת תלונה של ניצולת שואה בת 76 שהתלוננה על התמשכות ההליכים בעניינה בבית הדין הארצי לעבודה. הנציב אומר כי מדובר בחבר הרכב שכבר צבר עיכובים רבים בנתינת פסקי דין, ולולא היה בהליכי פרישה היה ראוי לנקוט בענייני הליכים משמעתיים.
