השעה היא 05:00 בבוקר. בריאן ג'ונסון, יזם הייטק בן 47 שמכר את החברה שלו ב-800 מיליון דולר, קופץ מהמיטה מיד עם הישמע השעון המעורר. הוא לא לוחץ על כפתור הנודניק. הוא פותח את היום במדידת משקלו והטמפרטורה שלו, ואז חובש כובע המקרין אור אדום על קרקפתו למשך שש דקות. וזו רק ההתחלה. לפניו עומד אימון בן שעה הכולל 25 תרגילים שונים, בליעת עשרות תוספי תזונה, ואכילת ארוחה טבעונית מדודה המבוססת על אלגוריתם.
ג'ונסון הוא הפנים החדשות והקיצוניות של תנועת ה"ביו-האקינג" (Biohacking). הפרויקט שלו, המכונה "Project Blueprint", נועד למטרה אחת: להפוך את תהליך ההזדקנות. לדבריו - הוא גם הצליח: לפי המדדים שלו, הלב שלו מתפקד כמו של בן 37, העור כמו של בן 28, והריאות כמו של ספורטאי בן 18. אבל בעוד ג'ונסון משקיע כ-2 מיליון דולר בשנה בניסיון לחיות לנצח, מומחים רפואיים טוענים שהמרדף הזה עלול להחמיץ את הנקודה. השאלה היא האם אנחנו באמת צריכים את כל זה כדי להיות בריאים - או שהסוד טמון דווקא בפשטות.
מה זה בכלל ביו-האקינג?
ביו-האקינג הוא הניסיון "לפרוץ" למערכות הביולוגיות של הגוף כדי לשפר את הביצועים הפיזיים והמנטליים, ולהאריך את תוחלת החיים. התפיסה הזו מתייחסת לגוף האנושי כאל מערכת מורכבת שניתן לייעל באמצעות שילוב של שינויים באורח החיים, כמו תזונה מוקפדת ושיפור איכות השינה, לצד שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, תוספי תזונה ואפילו מכשירים לניטור מדדים בזמן אמת.
אבל ביו-האקינג לא חייב להיראות כמו פרויקט של נאס"א. ד"ר מליסה יאנג מקליבלנד קליניק הגדירה זאת בפשטות כ"אמנות והמדע של מקסום הביצועים האנושיים" באמצעות שינויים באורח החיים ובסביבה. הרעיון הבסיסי הוא שהביולוגיה שלנו, שהתפתחה בתנאי מחסור וקור, אינה מותאמת לשפע ולנוחות של העולם המודרני. הביו-האקר מנסה לגשר על הפער הזה - לפעמים באמצעות טכנולוגיה (כמו ג'ונסון), ולפעמים באמצעות חזרה למקורות.
ישנם שלושה סוגים עיקריים של ביו-האקרים: אלו המשתמשים ב"נוטריגנומיקה" (השפעת תזונה על גנים), הביולוגים החובבים ("DIY Biology") המבצעים ניסויים ביתיים, וה"גריינדרס" (Grinders) - הקבוצה הקיצונית יותר שמשתילה שבבים ומגנטים מתחת לעור בניסיון לשדרג את הגוף הפיזי.
האיש שרוצה לחיות לנצח (או לפחות למות לאט)
עבור ג'ונסון, הגוף הוא אוסף של נתונים. הוא מודד באובססיביות מעל 100 סמנים ביולוגיים (Biomarkers), החל מגמישות כלי הדם ועד לשומן בכבד. שגרת יומו כוללת אכילה בחלון זמן מצומצם (הוא מסיים לאכול ב-11 בבוקר), טיפולים בתאי לחץ, ואפילו ניסויים שנויים במחלוקת כמו עירויי דם מבנו המתבגר וטיפולי "שוק גלי" לאיברי המין.
הוא מתגאה בכך שהוא מזדקן בקצב איטי יותר מהאדם הממוצע: על כל 12 חודשים כרונולוגיים שעוברים, הגוף שלו מזדקן ביולוגית רק ב-8 חודשים. אך למרות ההישגים המרשימים על הנייר, המבקרים טוענים שחייו הפכו לנטולי ספונטניות ושמחה. ג'ונסון, מצידו, טוען שזוהי אבולוציה, לא ענישה עצמית. "אני האדם המדוד ביותר בהיסטוריה האנושית", הוא הצהיר.
המרוץ ל-150 - לעשירים בלבד?
תעשיית הביו-האקינג מציעה כיום גאדג'טים שעלותם יכולה להגיע לאלפי שקלים בשנה: תאי קריותרפיה ביתיים, פאנלים של אינפרא-אדום, בדיקות גנטיות מותאמות אישית ומכשירים לבישים שמנטרים כל נשימה, ו"ערימות" (Stacks) של תוספי תזונה יקרים בניסיון לשפר קוגניציה ואריכות ימים.
בנוסף, תת-תרבות המכונה "גריינדרס" (Grinders) לוקחת את הרעיון צעד קדימה ומבצעת שינויים פיזיים בגוף, כמו השתלת שבבים או מגנטים מתחת לעור, לעיתים ב"מעבדות מוסך" ביתיות. רופאים מזהירים כי פרקטיקות אלו, הנעשות ללא פיקוח אתי או רפואי, טומנות בחובן סיכונים לזיהומים ופציעות. גם השימוש הלא מבוקר בתוספים ובנוטרופיים (תרופות לשיפור הריכוז) ללא מרשם עלול לגרום לתופעות לוואי ולנזק.
בהמשך לכך, ישנו חשש ששיטות מתקדמות להארכת חיים יהפכו לפריווילגיה של בעלי הממון, מה שיצור אי-שוויון ביולוגי עמוק בין אלו שיכולים לשלם על הטכנולוגיה לאלו שלא.
אולם, מומחים רפואיים מבקשים להרגיע ומדגישים כי הכלים היעילים ביותר הם דווקא החינמיים. שינה איכותית של 7-9 שעות, פעילות גופנית, חשיפה לאור יום, וניהול מתחים - כל אלו הוכחו מחקרית כמשפיעים על הבריאות הרבה יותר מכל גאדג'ט. ד"ר עבוד מחזקת גישה זו ומציינת כי היסודות של הביו-האקינג - כמו צום, הליכה ושתייית מים - זמינים לכל אחד.
אפשר גם בחינם
בניגוד לג'ונסון, המהווה דוגמת קיצון בעולם הביו-האקינג, שגרת יומו של ביו-האקר טיפוסי יכולה להיות די "מציאותית" אם כי קפדנית, ואפילו לא לעלות דבר.
היום מתחיל לעיתים קרובות בחשיפה מכוונת לאור שמש, אך לא כדי להשתזף - חשיפה לאור יום בבוקר היא קריטית לוויסות השעון הביולוגי (השעון הצירקדי) וייצור סרוטונין לשיפור מצב הרוח. זהו "ביו-האק" טבעי שמשפיע על השינה בלילה.
התזונה תופסת מקום מרכזי, וכאן נכנס מושג ה"נוטריגנומיקה" (Nutrigenomics). הרעיון הוא שמזון הוא לא רק קלוריות, אלא מידע שמשפיע על הביטוי הגנטי שלנו. תזונה המבוססת על מזון מלא וצומח נתפסת כדרך "לעורר" גנים המפחיתים דלקת.
פרקטיקה נפוצה נוספת היא צום לסירוגין (למשל, אכילה בחלון של 8 שעות וצום ב-16 השעות הנותרות), לאחר שהוכח מדעית כי הדבר מסייע למנוחה של מערכת העיכול ולשיפור הרגישות לאינסולין.
ומה לגבי הטרנדים של מקלחות קרח? גם כאן, ההיגיון הוא פיזיולוגי ולאו דווקא מזוכיסטי. חשיפה קצרה לקור (כמו מקלחת קרה או טבילה באמבט קרח) נחשבת כדרך טבעית להפחית דלקתיות ולחזק את המערכת החיסונית, אם כי יש לבצע זאת בהדרגה ובזהירות. אפילו סיום המקלחת בזרם קפוא יכול לחזק את המערכת החיסונית ולהמריץ את המטבוליזם.
