העיר ערד נמצאת פעם נוספת במאבק על צביון העיר שנמשך כבר שנים, כשהמערכה הנוכחית היא החשש שחסידי גור ישתלטו על הקניון היחיד בעיר. בעלי החנויות כבר הורידו את תמונות הנשים, והמוזיקה השתתקה - ושונתה לחסידית.
בני 40 ומעלה עדיין זוכרים את ערד כעיר המדברית המנומנמת ובה הרבה זוגות צעירים, מקצועות חופשיים, בית ספר דמוקרטי, מלונות הומי אדם והרבה גאוות יחידה. וגולת הכותרת: פסטיבל שנתי עם עשרות אלפי צעירים חילוניים שמגיעים להופעות מוזיקה ונשיקות ראשונות בשקי שינה, אה-לה וודסטוק ישראלי. בלתי אפשרי לדמיין את אותו פסטיבל מתרחש היום בעיר הזאת.
השלב הנוכחי במאבק על צביונה של ערד הוא הקרב על הקניון היחיד בעיר, שמשמש תושבים וחיילים רבים. רק שאותו קניון נקנה על-ידי חסידי גור. בהמשך לכך, בעלי עסקים החלו להסיר תמונות נשים, לשנות את המוזיקה, ולהלביש בובות ראווה בלבוש צנוע.
ראש עיריית ערד יאיר מעיין הצהיר שיילחם במהלך - והודיע כי יפעל לסגירת הקניון לאלתר ככל שהפגיעה בנשים תימשך: "זה ניסיון להדיר נשים מהמרחב הציבורי בניגוד לחוק, לא נאפשר לאף גורם להשפיע על צביון העיר בה רוב מוחלט של התושבים חילוניים ובה מכבדים את כולם". לדבריו, "היועץ המשפטי של עיריית ערד שלח מכתב התראה להנהלת הקניון לביטול כל היוזמות הפסולות שננקטו".
אבל ראש העירייה עצמו כלל לא התגורר בערד עד לאחרונה, משפחתו עדיין לא גרה שם - והוא נבחר רק בזכות עסקה פוליטית עם החסידות. זאת, כש"ההשתלטות החרדית" הייתה במרכז המצע שלו, והוא ייצג את הציבור החילוני.
מאז שהאדמו"ר מגור נתן הוראה, חסידיו ירדו בהמוניהם לעיר המרוחקת והזולה, והחסידות קונה נכסים ודירות. זו אחת הסיבות שבקדנציה הקודמת נבחר ראש העירייה ניסן בן חמו, יליד ערד ממפלגת יש עתיד.
"אם אתם רוצים שהקניון ישאר חילוני - למה לא קניתם אותו?"
לאחר שמעיין נבחר, קיבלו אנשי החסידות תפקידים מרכזיים ושליטה רבה בעיר. רק לאחרונה למשל, שכונה חדשה של מאות יחידות דיור לאוכלוסייה הכללית שינתה את צביונה לשכונה חרדית לחסידות גור. הסתבר שחמשת הזוכים במכרז קשורים לאותה חסידות. משרד השיכון שינה בתוך יומיים את המכרז לכזה שיאפשר לזוכים להשפיע על זהות רוכשי הדירות.
את אחד התפקידים המרכזיים בעיר ממלא כעת יצחק גורדון מחסידות גור, יו"ר ועדת מכרזים, כספים והנחות בארנונה: "הקניון בשנים האחרונות התרוקן מחנויות וקונים. הגיעו שני רוכשים מחסידות גור שהחליטו להתאים את המקום לעוד 2,500 משפחות צרכניות נוספות, וככה תבוא רווחה לכל העיר. יש כאלה שעיניהם צרה בזה, אם אתם רוצים שהקניון ישאר חילוני ולא ישתנה צביון העיר - למה לא קניתם את הקניון? כל הפרסומים שמדירים נשים לא נכונים".
לדבריו, "ראש העירייה אומר את זה לתקשורת כי הוא רוצה למצוא חן בעיני החילונים. באו לבעלי החנויות בנועם ובחיוך וביקשו מהם במקום לשים אישה מרוחה על הפרסומת אז תחליפו את זה בגבר, אכפת לכם? לא כפו על אף אחד. כל אחד מתאים את הפרסום שלו לקהל הצרכנים".
על השאלה האם הוא מבין את החשש בקרב אנשים שכל חייהם חיו בערד בצביון מסויים, והכל משתנה במהירות, אמר גורדון: "אני עצמי חי בשלום עם שכנים חילונים, אין פה שום בעיה בין המגזרים. כשזה מגיע לתקשורת או לקבוצות פייסבוק אז יוצאת שנאה".
לעומתו, יש בקרב החילונים כאלה שאומרים שהחיים זה לצד זה, הם רק למראית עין. "הם שקטים, אבל זה לא משנה כי קצב הגידול הדמוגרפי פי כמה וכמה משל המסורתיים והחילוניים, והאדמו"ר מגור יודע את זה מצוין", אמר תושב ערד וותיק. "הם לא צריכים לעשות הרבה כדי לשלוט בעיר. גם עכשיו תקציבים רבים מוסטים להנחות ומענקים ולבתי כנסת, אחרי שניסו להשתלט על בית כנסת ששימש עשרות שנים קהילה דתית של כיפות סרוגות. ערד גמרה, אנחנו כבר לא נתאושש".
ורוניקה, תושבת ערד, הביעה דאגה רבה מהמצב. "מה שקורה בערד זה מיקרוקוסמוס של כל ישראל. ההשקעה במערכת חינוך שלא מלמדת לימודי ליבה, זה יביא לתוצאה בדיוק כמו בבני ברק השבוע. אנחנו יורים לעצמנו בראש כאומה. הילדה שלי עומדת להתגייס, לידי גרה שכנה יש לה 10 ילדים שלא מתגייסים ומקבלים המון הטבות כלכליות, זה לא כוחות. ישראל הולכת למקום מאוד ספציפי".
לעומתם, אחד הערדניקים הוותיקים, גילי סופר, בעל צימרים בערד, רואה את חצי הכוס המלאה: "זו הזדמנות נהדרת להחיות את המרכז העירוני בשביל החילונים. אני מודה שאין בי שנאת האחר האופיינית לבריות. החרדים, הבדואים, הערסים או הרוסים לא מפריעים לי. זכיתי להתחנך ככה שאני לא שם. בסוף הקניון הוא לא מרחב ציבורי אלא פרטי, מי שלא נאה לו שלא יבוא לקניון. החלפת הרחוב כמרחב הציבורי בקניון הוא אסון. אני לא לוקח חלק בתרבות הצריכה, לא חובב קניונים וחושב שהמרחב הציבורי הוא צריך להיות הרחוב".
