בית הדין הרבני סירב לתת גט לבני זוג שנפרדו והסכימו ביניהם על הסדר "נסטינג", כך דווח לראשונה היום (רביעי) בתוכנית "הבוקר הזה" בכאן חדשות ברשת ב'.
בני הזוג הגיעו לבית הדין הרבני בירושלים כשבידם הסכם חתום על ידי בית המשפט לענייני משפחה ונתקלו להפתעתם בסירוב של הדיין לאשר להם גט. הסיבה: הדיין לא אישר את הסדר ה"נסטינג" – הסדר שבו הילדים נשארים בביתם וההורים מתחלפים בהתאם לחלוקת זמני הראייה. חגי, אחד מבני הזוג, תיאר: "הדיין יצא לכמה דקות וחזר ואמר שלטענתו הוא התייעץ עם 11 דיינים, ועל פי ההלכה הם לא מכירים בהסדר 'נסטינג' ולכן הוא לא מאשר את הגט. הוא אמר לנו שאנחנו יכולים לערער אך אין טעם, ושזאת החלטה עקרונית ואנחנו נקבל שלילה".
הסדר "נסטינג" הפך לנפוץ בשנים האחרונות, ומתברר שחגי ופרודתו אינם היחידים שנתקלו בקשיים מול בית הדין הרבני שהפך אותם למסורבי גט. "אנחנו מגיעים לבית הדין עם הסכמות מקצה לקצה וכל מה שהוא צריך זה לאשר ולתת לנו לממש את ההסכמות שלנו, ופתאום הרגשנו שממש מתערבים לנו בהחלטות הכי אישיות ופרטיות של איך נכון לנו לחיות את חיינו ואיך נכון לנו לגדל את הילדים", שיתף חגי. "זאת הייתה תחושה מאוד קשה ופולשנית".
בעמותת עתים שמסייעת לציבור מול הבירוקרטיה במפגש עם שירותי הדת בישראל אומרים כי המדיניות הזאת היא תוצאה של הכוח שהמדינה נתנה בידי בתי הדין הרבניים. מנהל מחלקת מדיניות ציבורית בעתים, עו"ד אוהד וייגלר, תיאר: "הסדרי ה'נסטינג' הם דוגמה מדויקת לטרגדיה של זוגות מתגרשים. מצד אחד, הורים שנמצאים בסיטואציה מורכבת ורוצים לעשות את המקסימום עבור הילדים שלהם. ומהצד השני, בתי הדין הרבניים שמסרבים לסדר גט בגלל שיקולים הלכתיים, שיקולים שבני הזוג בכלל לא מקבלים".
"כפי שעולה בסקר שערכנו", הוסיף וייגלר, "התנהלות הדיינים בהליכי גירושין מובילה לכך שזוגות רבים סולדים מהממסד הדתי ומתרחקים מזהותם היהודית. אבל האמת היא שעיקר האחריות לא מוטלת על בתי הדין, אלא על נבחרי הציבור. הם אלה שמאפשרים למציאות הקשה הזאת להמשיך ולהתקיים גם במדינת ישראל של שנת 2026".
מהנהלת בתי הדין הרבניים נמסר: "לבתי הדין הרבניים כערכאה שיפוטית אין 'מדיניות' בנושא 'נסטינג', אלא כל מקרה נבחן לגופו. בית הדין אמון על יצירת מתווה שיאפשר לשני ההורים להתראות עם ילדיהם המשותפים. לשם כך קיימים מודלים שונים, ובית הדין מאמץ את המודל הראוי בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה. בפני מי מהצדדים שפסק הדין אינו לרוחו שמורה הזכות לערער לבית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים".
