ענת עייש, תושבת בית שמש, נצורה באבו דאבי עם בן זוגה מאז פרוץ המלחמה ביום שבת. בריאיון היום (חמישי) בתוכנית "בחצי היום" בכאן חדשות ברשת ב', היא קראה: "אנחנו רואים יירוטים ומטוסי קרב מהחלון. עזרו לנו, שמעו את הזעקה שלנו".
"אני נמצאת באבו דאבי מיום שבת בעקבות נחיתת חירום בדרך מבנגקוק", סיפרה. "שעה לפני שנחתנו בנתב"ג החזירו את המטוס לאבו דאבי בטענה שמהרחב האווירי סגור. חגנו 5 שעות באוויר, כי גם שם היו יירוטים, עד שנחתנו בנחיתת חירום כי נגמר הדלק".
האזינו לריאיון המלא בכאן חדשות ברשת ב':
ענת שיתפה: "אנשים היו בלחץ מטורף. היינו בלי אינטרנט וניסינו לנחש מה קורה, לא פשוט בכלל. זה חוסר אונים כי את מנותקת מהתקשורת, בלי אינטרנט, בלי פיסת מידע. שאלנו את הצוות מה קורה ואף אחד לא ידע מה לומר. לבסוף שמנו BBC מהמערכת של המטוס וראינו שישראל תקפה באיראן".
רואים יירוטים מהחלון. הם לא ערוכים למצבים של חירום. אנחנו מקבלים התרעה כמו של פיקוד העורף בטלפון אבל אין לנו לאן לרוץ. אנחנו לוקחים איתנו תיירים ומסבירים להם איך פועלים במצבים כאלה
על פי ענת, היא נמצאת עם בן זוגה, שנקרא למילואים. "כמה שיש מצוקה בישראל, זאת הארץ שלי, 'גם אם אדמתי בוערת'", אמרה. "המשפחה שם, הילדים שם, יש לי הורים מבוגרים. אני מבית שמש והעיר מדממת, איבדתי חברה - רונית אלימלך. זו טרגדיה, אני לא תפקדתי. הייתי עסוקה בטלפון, רק לשמוע שבבי מידע, ואת מרחוק ולא יכולה לעשות שום דבר".
על המצב הביטחוני באבו דאבי סיפרה: "אנחנו רואים את כל מה שקורה בחוץ, רואים יירוטים מהחלון. הם לא ערוכים למצבים של חירום. אנחנו מקבלים התרעה כמו של פיקוד העורף בטלפון אבל אין לנו לאן לרוץ. רצים לחדר מדרגות ומנסים למצוא את הפינה הכי מוגנת שיש אבל זה לא מספיק. יש המון תיירים שלא מבינים לאן אנחנו רצים. אנחנו לוקחים אותם איתנו ומסבירים להם איך פועלים בארץ במצבים כאלה".
"זה אינטנסיבי", המשיכה, "מטוסי קרב עוברים לנו מעל הראש כאילו אנחנו בארץ - חגים הלוך ושוב. קראנו באינטרנט שהבורג' חליפה הוא יעד איראני והוא מרחק נגיעה. מה אנחנו אמורים לעשות?".
"מטוס קרב מעל הראש שלנו בזמן השהייה בבריכה. פחד משתק את כל הגוף" | צפו
(צילום: באדיבות המרואיינת)
ענת מתחה ביקורת על מערך טיסות החילוץ, שמופעל על ידי חברות התעופה הישראליות, המתעדפות את לקוחותיהן: "אנחנו אזרחים סוג ט'. אנחנו בכלל לא בלופ. מי שבלופ זה לקוחות אל על, ישראייר וארקיע. אנחנו נמתין או שניקח טיסה לאירופה וכשייפתחו השמיים אולי נהיה ברשימת המתנה אחרי שנקנה כרטיס ב-6,000 או 7,000 שקל. זה הזיה".
היא הוסיפה: "יוצאות מפה טיסות ליעדים אחרים באירופה, ממדינות אחרות כן אפשר להחזיר אותנו, אבל בגלל שלא קנינו כרטיס מאל על אין לנו עדיפות". היא קראה: "זה לא משנה דרך מי טסנו. גם אם לא טסנו אל על אנחנו אזרחים".
אנחנו אזרחים סוג ט'. עזרו לנו - גם אם לא טסנו אל על אנחנו אזרחים
לדבריה, יש לה חברה שעובדת במשרד התחבורה, אך גם להם אין תשובות. "כל אחד פה מקושר באיזשהו אופן לאיזשהו גורם ומנסים לשמוע פיסת מידע", אמרה, "המשפחות דואגות, אני מקבלת כל היום טלפונים".
לסיום אמרה: "חייבת רק לומר שהאירוח פה הוא מעבר למצופה. הממשל פה דואג לנו בצורה שאי אפשר לתאר. לא חשבנו לרגע שנזכה לזה - קיבלנו פה מלון עם פנסיון מלא, מרגישים פה כמו מלכים ולא משלמים כלום. השירות פה וקבלת הפנים פה היא בלתי רגילה ורק על זה ממשלת ישראל צריכה להגיד תודה לאיחוד האמירויות".
