הטקס הממלכתי ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה תשפ"ו נערך הערב (שני) ברחבת הכותל המערבי בירושלים. בטקס השתתפו נשיא המדינה יצחק הרצוג, שר הביטחון ישראל כ"ץ והרמטכ"ל אייל זמיר.
הנשיא הרצוג אמר: "לא על חרבנו אנו חיים, אלא לצידה. נאחז בה בעת הצורך, כמו עכשיו - ביד האחת, והיא תהיה חדה ונחושה. אך הרוח תמיד תהיה - וחייבת להיות - עוצמתית ונטועה ביד השנייה. הרוח, כן, הרוח - החולמת, הרוצה טוב. הרוח השואפת לשלום, לחירות ולכבוד. הרוח שמלאה באמונה, באהבת האדם, העם והארץ, זוהי הרוח שיכולה לכל האתגרים, זוהי הרוח שבזכותה, מתוך הכאב אנו קמים, זוהי הרוח, שאנו מאחלים לפצועים - שאיתה ישובו למסלול החיים".
עוד אמר: "זו הרוח שעומדת בבסיסם של כל השירים. רוח של עם, שבזכותה הוא מגיע להישגים מדהימים. הרוח הזו - היא הרוח עליה אנחנו נלחמים. החרב - היא כלי בידינו, אבל הרוח - היא מטרתנו". הרצוג הוסיף: "כאשר הקולות משתיקים זה את זה - הסכנה גוברת. כאשר הקולות שרים יחד - האומה מתגברת".
נשיא המדינה הרצוג בטקס יום הזיכרון ברחבת הכותל: "כאשר הקולות משתיקים זה את זה - הסכנה גוברת"https://t.co/4WTFETwsCg pic.twitter.com/Gpq7Z4ETDZ
— כאן חדשות (@kann_news) April 20, 2026
הרמטכ"ל זמיר נשא דברים גם הוא: "לנצח נהלך כשאנו חגורים בחרב כדי להבטיח חזון של שגשוג, צמיחה ושלום עבור ילדינו ונכדינו; כדי להגשים את החזון, נדרשת מאיתנו כעם, מכל חלקי העם, שותפות עמוקה במשימת הביטחון ונשיאה בנטל מתוך למידה והשתנות".
הוא הוסיף: "יצאנו למערכה חסרת תקדים נגד המשטר האיראני אשר במשך שנים בנה תוכנית להשמדת מדינת ישראל ופיתח יכולות מעשיות להגשמתה. לא החרשנו מול שליחותנו ההיסטורית, תקפנו בעוצמה וסיכלנו את תוכניות המשטר. נמשיך לעמוד על המשמר, לא נאפשר לאיראן לממש את שאיפותיה ונבטיח את נצח ישראל".
מוקדם יותר ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא דברים בטקס בבית יד לבנים בירושלים, והתייחס למלחמה מול איראן: "עוד לא סיימנו את המלאכה, אבל העולם מכיר את הנחישות שלנו".
"במקום חוסר אונים מוחלט, היום יש לנו כוח ורוח להשיב מלחמה לאויבינו. איראן, כמו בכל דור ודור, קמה עלינו להשמידנו. היא תכננה להשמידנו בפצצות אטום, ואלמלא פעלנו השמות נתנז, פורדו ואיספהאן היו מצטרפים לשמות מחנות המוות אושוויץ, בירקנאו וטרבלניקה", הוסיף.
לדברי ראש הממשלה, "פעלנו וריסקנו את מזימת הרצח. זהו בדיוק ההבדל בין מציאות חיינו בגלות הנוראה לבין חיי תקומה בארצנו. בניגוד לעבר הרחוק, היום יש לנו בית וחייבים לשמור עליו מכל משמר".
