הסרטון שהפיץ בן גביר משירות בתי הסוהר עם פעילי המשט הוא אירוע מטורלל, לא רק בגלל התוכן שלו אלא בעיקר כי הוא מעיד על אובדן שליטה של המדינה על מוסדותיה: כל משרד עושה ככל העולה על רוחו בלי מדיניות אחידה - כאילו אין ממשלה.
משרד החוץ ומערכת הביטחון החליטו לעצור את המשט תוך הימנעות מפרובוקציות ככל האפשר. התפיסה המדינית וההסברתית שעליה הוחלט היא שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם הפעילים היא לעצור אותם, להעניק להם תנאים בסיסיים, ופשוט לגרש אותם כמה שיותר מהר.
כחלק מהמדיניות הזו, בפעמים הקודמות אף פורסמו תמונות של לוחמים המגישים לפעילים אוכל בסיסי, והייתה לפחות בהתחלה שליטה מלאה של משרד החוץ בחומרים שיוצאים החוצה.
והנה מהצד השני, ולא בפעם הראשונה, בן גביר כשהוא מלווה בנציב שב"ס, מפיץ סרטון המנוגד ב-180 מעלות למדיניות משרד החוץ, שבו נראים הפעילים כפותים כשהוא קורא קריאות לעברם. השיקול הפוליטי והצורך בלייקים גוברים על הצורך לפעול לפי מדיניות ממשלתית סדורה, ואין מבוגר אחראי שיעצור את הטירוף הזה.
