אחוז התלמידים מקהילה הקהילה הגאה שיוצאים מהארון בפני סגל בית הספר נמצא במגמה שלילית - כך פורסם הבוקר (חמישי) ב"יומן הבוקר" בכאן חדשות ברשת ב', על בסיס נתונים ראשוניים מתוך מחקר חדש של מכון מגנוס הירשפלד, מבית ארגון הנוער הגאה "איגי".
בתחילת המחקר (ב-2004) עמד שיעור התלמידים שיצאו מהארון בפני מי מאנשי הצוות החינוכי על 24%, והוא טיפס עם השנים עד שהגיע לנקודת שיא של 33% ב-2012. אולם, בשנים האחרונות נרשמת מגמת ירידה: ב-2016 השיעור עמד על 21.1%, הצניחה נמשכה ב-2021 ל-19%, והגיעה כעת לשפל חסר תקדים של 11.3% בלבד.
"היום בבית הספר התחושה היא לפעמים שצריך להיות הטורף או הנטרף", סיפרה אמלי בת ה-16 מתיכון שער הנגב. "איתי בכיתה יש שלושה להט"בים וכל הכיתה הומופובים, לנער או נערה להט"בים קשה להיפתח היום. הם לא יגידו כלום מהפחד שמישהו ישמע או יצחק".
לדבריה, "לכל מקום שאני הולכת בבית הספר עם חברים שלי קוראים לנו 'כת הגאווה', אני יודעת שגם הצוות יודע, מתעלם ולא מעיר. אני לא חושבת שמגיע לי שיקללו אותי או ירביצו לי רק בגלל שאני נמשכת לנשים, ובשיעורים בחיים לא ידברו על זה. בעיניי זה תפקיד של צוות בית הספר להבטיח שיש תחושת ביטחון. מרגישה שמשרד החינוך לא רואה אותי".
בנוסף, מגמה דומה נרשמה בנוגע ליציאה מהארון בפני ההורים: ב-2004 דיווחו 40% מהתלמידים הלהט"בים כי יצאו מהארון בפני אימם ו-32% בפני אביהם, אך הנתונים העדכניים עומדים על 31.3% בלבד בפני האם ו-23.7% בפני האב.
המחקר, שממצאיו נחשפים לראשונה לקראת הוועדה הלאומית הגאה ביוזמת עיריית רמת גן, מגלה עוד כי החשיפה להערות להט"בופוביות המופנות לתלמידים מצד מורים ואנשי חינוך נמצאת אף היא במגמת עלייה מדאיגה. מנקודת פתיחה של 23% ב-2004, נרשמה עלייה ל-34% בנתונים האחרונים.
המחקר נעשה בהובלת ד"ר אבנר רוגל, פרופ׳ אורן פזמוני-לוי, ד"ר אורפה סנוף-פילפול ומיכאל אקרט ממכון המחקר על שם מגנוס הירשפלד מבית איגי.
במשרד החינוך הפיצו כבר לפני ארבע שנים מסמך לבתי הספר בשם "קווים מנחים למתן מענה מיטבי ותחושת מוגנות לילדים ולמשפחות להט"ב", אבל מסמכים לחוד - ומציאות לחוד.
אסף וייס, סגן ראש עיריית רמת גן, מסר: "הדו"ח של איגי הוא דוח מטריד מאוד. אנחנו רואים מגמה של עשר שנים של עלייה מאוד מאוד חמורה בהומופוביה במוסדות החינוך ובסביבה החינוכית שכל ילד וילדה בישראל לומדים בה. אנחנו רואים גם עלייה במעורבות של אנשי חינוך עצמם בהפצת ההומופוביה - קללות כמו הומו וקוקסינל הופכות להיות הרבה יותר נפוצות מבעבר. סביבה חינוכית הומופובית יוצרת חברה וקהילה הומופובית. הדבר לא נשאר במוסדות החינוך וזולג לחברה הישראלית כולה. זאת מגמה שחייבת להטריד את כולנו ולקבל טיפול הולם ממשרד החינוך ומהרשויות המקומיות".
