מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מתח ביקורת חריפה על התנהלות הממשלה בעניין היערכות לשינויי האקלים, וקבע כי גם לאחר שתי ביקורת קודמות, רוב הליקויים מהעבר לא תוקנו. כך בדוח שפורסם היום (שלישי).
אין עדיין חוק אקלים במדינת ישראל. ועדת שרים, שבראשה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, שאמורה הייתה לתכלל את עבודת השרים בנושא - לא התכנסה אפילו פעם אחת. אין גוף ממשלתי שמתכלל ומפקח על מיליארדי השקלים שהוקצו עד עתה.
אין תוכנית לאומית להתמודדות עם שינויי האקלים, ול-89% ממשרדי הממשלה וגופי המדינה הרלוונטיים בתחום אין עדיין תוכניות היערכות ישימות ומתוקצבות.
לפי ממצאי דוח המעקב, ישראל אינה צפויה לעמוד ביעד שקבעה להפחתת 27% בפליטות של גזי החממה עד לשנת 2030 - ההפחתה צפויה לעמוד על 19% בלבד, כאשר ברוב מדינות ה-OECD המגמה היא הפחתה של 43% עד סוף העשור.
המבקר הזהיר כי משברי האנרגיה והחום הקיצוני מחייבים קידום מואץ של אנרגיות מתחדשות לחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל, והדגיש כי היערכות לשינויי אקלים אינה יכולה להידחק לשוליים גם בעתות מלחמה.
ד"ר דב חנין, יו"ר פורום האקלים הישראלי, הגיב על הדוח: "משבר האקלים אינו מתקפת פתע אלא אירוע בעל השלכות לאומיות אסטרטגיות, שניתן להיערך אליו מראש. למרות זאת, בזמן שאירופה חווה את הקיץ הקשה בתולדותיה והעולם כולו מקבל תזכורת לחומרת משבר האקלים, דו"ח המבקר מצביע על כך שלממשלת ישראל 'לא בוער' להיערך לשינוי האקלים. זאת, על אף שישראל והמזרח התיכון כולו צפויים להיפגע ממשבר האקלים באופן חמור יותר מרוב מדינות העולם".
ד"ר חנין הוסיף כי "השינוי במידות החום, בכמויות המשקעים ובפיזור שלהם בישראל ובעולם, המורגש כבר היום, צפוי להחריף בשנים הקרובות ויש לו השלכות מרחיקות לכת על הבריאות של כל אחד מאיתנו, על ביטחון המזון, על הביטחון האנרגטי ועוד. ישראל חייבת להיערך לשינויים האלה, ובמקביל לקחת חלק במאמץ הבין-לאומי למתן אותם - אך הממשלה מתנהלת בעצלתיים".
אורלי בביצקי, מנהלת המחלקה הכלכלית וחוסן אקלימי בארגון "אדם טבע ודין", הגיבה גם היא: "דוח המבקר השלישי בנושא היערכות ישראל למשבר האקלים כבר אינו מעקב על ביצוע פעולות היערכות לתופעות עתידיות, אלא מעקב אחר צעדים שהיו חייבים להינקט כבר לפני שנים".
"בימים אלו, כשאנו עדים לגלי התמותה הנרחבים באירופה בשל אירועי חום קיצוניים על אלפיהם, ואירועי 'סופר אל-ניניו' המתהווים, נדרשנו להיות כבר במהלך או אפילו בסוף ביצוע הפעולות. הזמן הניתן לנו להיערכות כמעט ועבר, וכיום אין לנו את הפריבילגיה להתמהמה, ההיערכות חייבת להתחיל מיד. אך למרות כל נורות האזהרה הללו, ישראל שוב מסתפקת במינימום האפשרי, ואף פחות מכך".
"הפקדת נושא קריטי זה בידי משרד מוחלש, נטול תקציב וסמכויות, שאינו מסוגל לבצע את תפקידו, הינה גישה המחלחלת לכלל משרדי הממשלה ומובילה אותנו לפגיעות חסרת תקדים אל מול האתגרים שבפתחינו", הוסיפה בביצקי, "במיוחד בהיעדר היערכות מאקרו-כלכליות של הנזקים הפוטנציאליים, מדינת ישראל צועדת לעבר אסון כלכלי-אקלימי שיפגע בכל אחד מאיתנו בנפרד ויערער את יציבותה הפיננסית של המדינה".
מעמותת "צלול" נמסר: "ממשלת ישראל מקבלת ציון נכשל בהתמודדות ובהיערכות מול משבר האקלים שכבר כיום מהווה איום בטחוני, כלכלי ובריאותי מהמעלה הראשונה. מדובר במחדל עצום שעלול להוביל את ישראל בעתיד הלא רחוק לחוסר יכולת להתמודד כראוי עם אירועי שריפות, הצפות, גלי חום, עליית פני הים, סחף קרקע, מחירי מזון מאמירים, בצורות וגלי פליטים של מיליונים על גבולות ישראל".
בתוך כך, קבע המבקר כי הממשלה כשלה גם בטיפול בים המלח. מלמרות שהממשלה הכירה כבר לפני שני עשורים בצורך הדחוף להתמודד עם ירידת מפלס ים המלח, עד תחילת 2026 עדיין לא גובשה מדיניות לאומית בנושא. בינתיים מפלס הים ממשיך לרדת, ירידה של 1.15 מטר בשנה בממוצע - והנזקים לסביבה, לתשתיות ולתיירות באזור מחמירים.
לפי הממצאים, 11 מתוך 12 פרויקטים תיירותיים שאושרו לפני 7 שנים טרם הושלמו, וזאת למרות שהוקצה להם תקציב של כ-98 מיליוני שקלים.
המבקר ציין כי עד היום לא נמצא פתרון ביטוחי לנזקי הבולענים, ובעקבות כך מתעכב פיתוח של מיזמי תשתיות ותיירות באזור. חברות הביטוח מחריגות נזקי בולענים מהפוליסות.
בכביש 90 טרם טופלו 5 מתוך 13 נקודות סיכון של שבהן יש מפגש עם נחלים, ובשל כך הכביש ממשיך להיחסם שוב ושוב בעת שיטפונות. שניים מתוך ארבעה פרויקטים שנועדו לצמצם את הפגיעה בכביש 90 עקב תופעות טבע שמקורן בירידת מפלס ים המלח טרם הסתיימו נכון לאפריל 2026.
מבקר המדינה קרא לממשלה להשלים בהקדם את גיבוש המדיניות לייצוב מפלס ים המלח, להסיר חסמים בירוקרטיים וביטוחיים ולהאיץ את ביצוע פרויקטים שנודו להציל את האזור.
בחברה להגנת הטבע הגיבו: "עד היום הממשלה לא גיבשה מדיניות כוללת, תכניות ותקציבים תקועים, אין פיתוח, והמפלס ממשיך לרדת. דוח המבקר קורא לעגן במסגרת חוק הזיכיון, מדיניות להתמודדות עם ירידת המפלס, לקבוע מנגנונים שיבטיחו פעילות בת - קיימא ולמנוע את גלגול עלויות הנזקים, על הציבור. טיוטת החוק שפרסם משרד האוצר, התעלמה מסוגיות אלה, ודוח המבקר מבהיר, כי יש לתקן אותה, בהתאם. חוק הזיכיון החדש, הוא ההזדמנות המשמעותית ביותר שנוצרה מזה שנים, כדי להבטיח את עתידו של ים המלח, ולייצר מקור מימון לשיקום האזור כולו".
מ"מגמה ירוקה" נמסר: "דוח מבקר המדינה הוא כתב אישום חריף נגד המדינה בעקבות שנים של הפקרת ים המלח. חוק הזיכיון החדש הוא ההזדמנות האחרונה לתקן את המחדל המתמשך הזה - להקים קרן לשיקום הים ולהשבת מים, לחייב את כיל לשקם את הנזקים העצומים שהסב למשאב הלאומי, ולהטיל הגבלות כבדות מפני פגיעות עתידיות כדי להבטיח שיקום ושמירה על ים המלח והסביבה. בלי הצעדים האלה, ים המלח יגווע בעתיד הקרוב לעין"
בעמותת "צלול" הגיבו גם כן לדוח מבקר המדינה על התייבשות ים המלח: "דוח המבקר הוא עוד תזכורת לכך שים המלח לא מחכה לממשלה. בכל שנה שהטיפול נדחה, המפלס ממשיך לרדת והנזק הולך ומעמיק. כדי לייצב את ים המלח נדרשת תוכנית משולבת - הגדלת הזרמת מים טבעיים לירדן, צמצום אובדן המים בבריכות מפעלי ים המלח והשלמת הגירעון (במידה שלא תזיק) באמצעות מי ים תיכון. רק כך ניתן יהיה לייצב את מפלס ים המלח ולשמור על אופיו הייחודי".
