כשלים משמעותיים נמצאו במערך השיקום של פצועי מלחמה חרבות ברזל - כך נחשף היום (שלישי) בדוח שפרסם מבקר המדינה, זאת למרות ההתגייסות והמסירות של הצוותים הרפואיים בבתי החולים.
מהדוח עולה כי המערכת נכנסה למלחמה עם מחסור בתקנים במקצועות הבריאות כמו פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק, ותקינה מיושנת משנת 2003. עומס חריג במיוחד נרשם בבית החולים שיבא, אליו הגיעו כ-47% מתוך כ-1,660 הפצועים שאושפזו בשיקום עד יולי 2025.
עקב כך, ירד מספר הטיפולים היומי הממוצע לפצוע בשיבא אל מתחת ל-2.2 טיפולים. במקביל, בית החולים שיבא הסב מחלקות פנימיות-גריאטריות למחלקות שיקום ללא אישור חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, תוך פגיעה במטופלים הקשישים. המבקר התריע גם כי משרד הבריאות ניהל את משבר התפוסה במחלקות באופן ידני באמצעות קבצי אקסל, ללא מערכות ממוחשבות מתאימות וללא מידע חיוני על זמני המתנה.
הדוח מצביע על קשיים חמורים גם בהתנהלות אגף השיקום במשרד הביטחון. אף שהמבקר ציין לחיוב את מדיניות "שיקום תחילה" - שנועדה להעניק לפצועים מענה רפואי מהיר ומקדמות כספיות תוך דחייה זמנית של הוועדות הרפואיות - התמשכות הדחייה יצרה חוסר ודאות ועיכוב בקבלת הטבות שונות.
נכון למאי 2025, כ-2,200 בקשות להכרה כנכי צה"ל ממתינות לטיפול יותר משנה - פי שלושה מהזמן המרבי שהגדיר האגף. בנוסף, פצועים רבים נאלצים לדלות מידע "מפה לאוזן", וכ-80% מהם מעידים שהם מכירים את זכויותיהם במידה בינונית ומטה. ליקויים נוספים שמצא המבקר כוללים עיכובים משמעותיים של עשרות ימים בתשלומים לנכים ולספקים, וכן היעדר מוחלט של פיקוח ובקרה על איכות עבודתם של מלווים אישיים ("ליווי בתגמול") - שירות שהיקף ההוצאה עליו עמד על כ-309 מיליון שקלים בשנת 2024.
לאור הממצאים, מבקר המדינה קרא למשרד הבריאות לעדכן בדחיפות את תקני כוח האדם במקצועות השיקום ולהשלים בניית מערכת ממוחשבת מרכזית לניהול העומסים במחלקות. כמו כן, המליץ המבקר לחייב את בתי החולים, צה"ל ומשרד הביטחון למסור לפצועים מידע מוקדם וכתוב על כלל אפשרויות השיקום העומדות בפניהם, כדי שיוכלו לקבל החלטות מושכלות.
מאגף השיקום במשרד הביטחון דורש המבקר להתחיל בזימון הפצועים לוועדות הרפואיות בהקדם האפשרי, ליישם מנגנון אקטיבי למיצוי זכויות של הפצועים, לפעול לצמצום זמני ההמתנה להכרה בנכות ולקבוע יעדים מדידים לאיכות השירות בחטיבת קשרי הלקוחות של האגף.
נוכח פציעת חגי אנגלמן, בנו של המבקר, כחודש לאחר תחילת המלחמה - המבקר מנע את עצמו מעיסוק בדוח על השיקום הרפואי של פצועי חרבות ברזל, ומי שעסק בו הוא מנכ"ל המשרד - תא"ל במיל' ישי וקנין.
בתוך כך, דוח המבקר בדק את תפקוד שירותי ההצלה ב-7 באוקטובר ואת מערך פינוי הפצועים לבתי החולים, ומצא כי נרשמו ליקויים משמעותיים בפינוי ונתק בין הגורמים השונים. בין היתר, עלה כי היה מחסור באמבולנסים ממוגנים ובמסוקי פינוי, ונוצר עיכוב בוויסות הפצועים לבתי החולים. למעשה, 49% מהפצועים פונו עצמאית על ידי אזרחים או כוחות ביטחון שהיו בשטח.
הרשות העליונה לאשפוז התכנסה לראשונה רק בשעה 14:00, לאחר שעד לאותה שעה כבר הגיעו 501 פצועים לבתי החולים סורוקה בבאר שבע וברזילי באשקלון. עד חצות, רק 21% מתוך 865 הפצועים שנקלטו בשני בתי חולים אלו ווסתו והועברו לבתי חולים אחרים בארץ. בסך הכל, כ-70% מכלל הפצועים (כ-1,340) פונו לבתי החולים באזור הדרום, כאשר המרכז הרפואי סורוקה לבדו קלט 624 פצועים.
בנוסף, כוחות הפינוי פעלו במשך שמונה שעות ללא הנחיה: רק סביב השעה 14:30 התקבלה במד"א הנחיה מסודרת מאוגדת עזה לפינוי פצועים לנקודות חבירה, וזאת בשל חסימת הצירים והימצאות מחבלים בשטח.
בדוח מצוין כשל במערכות התיאום ונתק במערכות הטכנולוגיות בין מד"א לצה"ל. במד"א מסרו כי מערכת "חמ"ל רפואה דיגיטלי" הופעלה במלואה בחמ"ל האוגדה, אך קציני הרפואה באוגדה העידו כי לא הכירו את קיומה ולא קיבלו ממד"א נקודות ציון של פצועים.
לפי דוח המבקר, נרשם גם מחסור קריטי באמבולנסים ממוגנים: בבוקר המתקפה עמד לרשות מד"א אמבולנס ממוגן ירי אחד בלבד בגזרת העוטף (בשדרות), מתוך 24 אמבולנסים ממוגנים שהיו ברשות הארגון בארץ כולה.
בנוסף, פעלו רק חמישה מסוקים אזרחיים, שלושה של מד"א ושניים של איחוד הצלה. ערב המלחמה משרד הבריאות טרם השלים את הסדרת הפעלתם של מסוקי איחוד הצלה, והנושא הוסדר רשמית רק בפברואר 2025 בעקבות פסיקת בג"ץ.
עוד הדוח מבקר את ניהול החמ"ל הלאומי והיעדר התחקור ומסקנות של כל הגופים (משרד הבריאות, צה"ל ומד"א). משרד הבריאות לא הכין כראוי את האגף לשעת חירום להפעלת חמ"ל הבריאות הלאומי (שנפתח בשעה 08:39). המבקר מזכיר כי הליקויים אינם חדשים ונכתב עליהם כבר בדוחות בשנת 2007, 2014 ו-2019.
מצה"ל נמסר: "צה"ל מוקיר את לוחמי הסדיר והמילואים שנפגעו בגוף ובנפש, ומאחל להם רפואה שלמה והחלמה מהירה. תמונת המצב הרפואית של משרתי צה"ל מפורטת ברשומות במערכות המחשוב הצבאיות. גורמי אגף השיקום בעלי הרשאות צפייה ברשומות אלה וחשופים לכלל המידע הרלוונטי. עם זאת, גורמי הרפואה בצה“ל אינם חשופים באופן ישיר לטיפול הניתן באגף השיקום. צה"ל וחיל הרפואה תומכים בהמלצה להקמת ממשק הדדי של מערכות הטיפול הרפואי, על מנת לשפר את הרצף הטיפולי וטיוב המענה הניתן למטופלים".
