שורדת השבי דניאל אלוני הגיבה על החוק לוועדת חקירה שתורכב מפוליטיקאים שעבר בכנסת בקריאה ראשונה: "זה הופך את הקרביים, אבל קשה לומר שאני מופתעת. אני כואבת, אני מקווה שהרעש שעושים כן ישפיע" - כך אמרה אלוני היום (שלישי) בריאיון לתוכנית "בחצי היום" בכאן חדשות ברשת ב'.
"אם אחרי יותר מאלף ימים שיש כאן משפחות של חטופים, של שורדי שבי, של נרצחי נובה, של משפחות של חיילים, משפחות שכולות של חיילים שנהרגו בימים ההם ואחר כך - שזועקות לוועדת חקירה ממלכתית, וממשלה אטומת אוזניים שמסרבת - האם מישהו מופתע?", הוסיפה אלוני.
עם זאת, היא הביעה תקווה שלמחאה נגד הצעד הזה תעשה את שלה: "מקווה שהרעש שעושים כן ישפיע. אני בעיקר מקווה שהבחירות הקרובות יביאו איתן משב רוח אמיתי,מרענן, עם אנשים שיש להם באמת אג'נדה אמיתית לתיקון, לאיחוד ולא לפילוג כמו התחושה הקשה שאני חווה היום ברשתות ובכלל של פילוג נוראי והסתה".
"אנחנו חייבים את השינוי הזה, אנחנו חייבים את האחדות הזו", קראה אלוני, "כי הפילוג הזה הוא זה שבעצם היה הפתח הזה לאויבים שלנו לעשות את מה שהם עשו".
אמש, אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת החוק להקמת ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר, המבקשת ליצור מנגנון חלופי לוועדת חקירה ממלכתית שיורכב על ידי פוליטיקאים. 59 חברי כנסת הצביעו בעד ההצעה, ולא היו מתנגדים בשל חרם שהטילה האופוזיציה על ההצבעה.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי הסיבה לו היא "מחלוקת ציבורית בעניין זהות הגורם הממנה היום חברים לוועדת חקירה" וכי חברי ועדת החקירה הפוליטית "ימונו בהסכמה רחבה בין נציגי העם ובדרך מאוזנת והוגנת".
"אין לי תשובה למה זה הפך למשהו פוליטי", אמרה אלוני, "למעט שאלות שאין לי ממש תשובות עליהן - את מי ולמה זה משרת בממשלה. זה מאוד מאוד מאוד עצוב שעל חשבון החטופים והנרצחים, בסוף כל מה שהופך להיות חשוב זה המקום, זה הכיסא והבחירות. אנחנו כל הזמן מתמודדים עם זה, ראינו איך התייחסו למשפחות החטופים בכנסת, ראינו איך התייחסו למחאות, איך נוצרו מחנות השמאל והימין בצורה קיצונית כתוצאה ממאבק שכל כך לא היה עניין פוליטי, שעסק באמת באמת בחיי אדם".
אלוני, שנחטפה בשבת השחורה עם בתה אמיליה, שיתפה מעט בהתמודדות של משפחתה: "לעולם לא נהיה אותם אנשים. לעולם לא נחזור להיות מה שהיינו. אם זה בפחדים, באמונה שלנו במקום שבו אנחנו נמצאים, בהתנהלות היומיומית שלנו, בכל דבר, בכל זיכרון, הכל ימשיך ללוות אותנו עד יום מותנו".
אלוני הגיבה על אמירת ראש הממשלה נתניהו שהצהיר בריאיון לערוץ 14 כי "רזה קצת" כשנשאל מה השתנה בו מאז 7 באוקטובר: "אני מזמינה אותו לבלות יום בחיי משפחה חטופה עוד בזמן ההוא. אז הוא רזה כמה קילוגרמים, אבל איך הוא אמר - 'ישן טוב בלילה'. אני לא יודעת כמה לילות אנחנו לא ישנו ועד היום השינה היא לא שינה טובה, תקינה ורציפה. ולמרות שאני אומרת כמה שפר מזלנו שזכינו לחזור. זאת אמירה מנותקת, מזלזלת לא רק בנו, בכולם, בעם, אין שאלה בכלל".
אלוני הוסיפה על תהליך השיקום: "בנס הפרטי שלנו כולם חזרו. וכשהקולות נדמו והעשייה כבר לא נדרשת יותר, וטוב שכך, אז באמת פה מתחיל השיקום על כל מה שמשתמע, וההתמודדויות, לטוב ולרע, ועובדים על זה".
על בתה אמיליה סיפרה: "היא בסדר, כמו שאני תמיד אומרת, היא בסדר, היא מתמודדת עם כל מיני קשיים שקשורים לאירוע. אני תמיד אומרת שאין לי איך לדעת עדיין איך האירוע הזה יעצב את האישיות שלה. כל צעד בדרך, כל התנהגות, כל ניסיון לרפא הוא בבחינת ניסוי ותהייה".
אמיליה, בתה של דניאל, ציירה בשבי ציור שתיאר את חתונתם של שורדי השבי סשה טרופנוב וספיר כהן לאחר שיחזרו הביתה. בריאיון לכאן חדשות ברשת ב', סיפרה אמו של סשה, שורדת השבי ילנה טרופנוב, על הציור שציירה לה אמיליה בזמן שהותן המשותפת בשבי חמאס: "היה לי מאוד חשוב להבריח את הציור הזה מהשבי ולשמור אותו, כי זה נתן לי תקווה שזה יקרה", גילתה ילנה.
דניאל סיפרה: "שהינו מרבית הזמן עמוק עמוק במחשכי האדמה והרבה תעסוקה אין שם. השובים שלנו נתנו לה (לאמיליה) איזושהי מחברת ושני עפרונות, ועם זה היא יצרה. חלק מהתעסוקה היא בעצם לספר סיפורים, המון המון המון סיפורים
מהחיים האישיים שלנו. במהלך הזמן הזה שהיינו שם, היינו גם עם ספיר - לא בכל התקופה, לפרקים - ואמיליה מאוד אהבה את ספיר ואהבה לשמוע את סיפור האהבה של סשה וספיר, כשבשלב ההוא אין לאף אחד מאיתנו מושג אם סשה בחיים".
"וספיר מספרת לה וילנה מספרת לה, ואמיליה מתרגמת את השיחה לציור. ויכול להיות שהנביאה הקטנה ידעה משהו שאף אחד לא ידע, כי היא אמרה לספיר שהוא יחזור והם יתחתנו. ובציור המדובר, אם תשימי לב מצוירים שלושה אנשים. כשהאנשים הם סשה, ספיר, ועד כמה שניתן להבין מציור של ילדה בת חמש וחצי – גם ילנה. זאת אומרת שהיא לא ציירה את ויטלי זכרונו לברכה, למרות שגם לא ידענו מה קרה לוויטלי".
"כמובן שאת הסוף הרע אנחנו יודעים, שוויטלי נרצח ב-7 באוקטובר, ובכל זאת למרות הסיפורים של ילנה על ויטלי, את החתונה היא ציירה בעצם כשילנה עומדת לצדם של סשה וספיר. זה באמת מצמרר, אני מודה, זה ממש מצמרר שהיא השמיטה את האב
מהתמונה".
הציור שהכינה אמיליה אלוני בשבי חמאס
אלוני סיכמה: "זו הייתה אחת החתונות היותר מרגשות של שני שורדי שבי שבאו בברית הנישואים, אין מילים, אף עין לא נשארה שם יבשה. זה באמת ניצחון של הטוב על הרע, זו באמת תקומה, זה באמת הסמל של העם שלנו - לקום ולצמוח ולגדול ממשברים. זה הגורל שלנו את יודעת, לצחוק גם כשעצוב, לדעת לחיות לצד אבל, וזה אולי נכפה עלינו אבל זו הייחודיות שלנו. אנחנו לא סתם נקראים עם סגולה".
