ליאורה אדרי ויעל אכמון חיו רוב חייהן עם השמנה. שתיהן זוכרות את הרגע שבו הבינו שהמשקל שלהן הוא לא רק עניין רפואי אלא גם עניין חברתי. "אני לא זוכרת את עצמי לא שמנה", אומרת יעל. ליאורה מספרת שכבר בגיל צעיר כינו אותה "דובה", וזוכרת איך ההערות על הגוף שלה הפכו לחלק קבוע מהחיים. שתיהן עשו אינספור דיאטות וגם ניתוחים בריאטריים ירדו במשקל, ואז עלו הכל בחזרה.
ואז הגיעו זריקות ההרזיה. עבור ליאורה, השינוי לא התבטא קודם כול במספר שעל המשקל. "הרעש במוח פשוט נעלם". יעל מתארת חוויה דומה: "אחד הדברים שהזריקה עשתה זה שפתאום אני יודעת מה זה להיות רעבה". מה שנראה במשך שנים כחוסר כוח רצון קיבל הסבר אחר.
בפרק החדש של "עד הקצה", קרן נויבך וד"ר רז הגואל, מומחה לטיפול בהשמנת יתר, בוחנות את השינוי שמביאות הזריקות החדשות. הגואל, שהתמודד בעצמו עם השמנה, אומר: "אני עדיין שמן. שמן זה נשאר פה למעלה, זה תמיד יהיה". דרך הסיפורים האישיים שלהם, הפרק עוסק לא רק בתרופות החדשות, אלא גם בשאלות על תרבות הרזון הקיצונית וההשלכות לעתיד.
בדצמבר אשתקד אישר מנהל התרופות והמזון האמריקני (FDA) גרסה של זריקת ההרזיה הפופולרית וויגובי (Wegovy) של יצרנית התרופות הדנית "נובו נורדיסק" בצורת גלולה. מדובר בתרופה הראשונה הניטלת בבליעה יומית לטיפול בהשמנת יתר. עם פרסום האישור, מומחים טענו כי זמינותן של גלולות לטיפול בהשמנה עשויה להרחיב את השוק המשגשג של טיפולי ההרזיה על ידי הגדלת הגישה לטיפול והוזלת העלויות.
