"אלמא הייתה בת מיוחדת במינה. מאז שהיא נולדה קראנו לה 'נסיכה', היא הייתה נסיכת הבית שלנו. הייתה לה שמחת חיים, היא אהבה את החיים" - במילים האלה תיארה נאילה פח'ר אלדין את בתה אלמא בת ה-11, שנרצחה מפגיעת טיל חיזבאללה במגרש הכדורגל במג'דל שמס לפני כשנתיים.
בריאיון היום (חמישי) בכאן חדשות ברשת ב', במלאת שנתיים לאסון הכבד, סיפרה האם נאילה על הילדה גדושת החלומות והשאיפות. "לאלמא הייתה נשמה הרבה יותר גדולה מהגיל שלה. היא הייתה מוכשרת בהרבה תחומים: שרה, מציירת, רוקדת, אבל יותר מכל - היא הייתה שחקנית כדורסל בליגה הישראלית, הייתה רכזת הקבוצה".
האזינו לריאיון המלא עם נאילה פח'ר אלדין בכאן חדשות ברשת ב'
"היא דיברה ארבע שפות: ערבית, עברית, אנגלית וגרמנית. היא חשבה ממש רחוק והיו לה חלומות", סיפרה נאילה. "חלמה להיות עורכת דין, ללמוד באוניברסיטה העברית ובהמשך גם במינכן ובהרווארד. היא האמינה שאין חלום שהוא גדול מדי".
לדבריה של נאילה, החלומות הגדולים של אלמא היו תוצר של חינוך מבית. "הבית שלנו היה מלא באהבה, מתמיד האמנו באדם, באנושיות, ולהסתכל על חצי הכוס המלאה. ואלמא הייתה כזו. כשהיא הייתה שומעת אזעקות פה במג'דל שמס, היא לא פחדה. היא הייתה יוצאת ומצלמת את עצמה: 'וואו, אני לא מפחדת, פשוט מה שכתב לי אלוהים זה יקרה'".
מותה של אלמא אמנם פער תהום עמוקה במשפחת פח'ר אלדין, אך גם פתח דלת למסע ההנצחה שלה, שמפיח קצת תקווה במשפחה. "בחרנו להפוך את האור שלה לעשייה שיכולה לגעת בכל בן אדם", סיפרה נאילה."אלמא חלמה להיות שחקנית כדורסל מפורסמת, אז היום יש לנו מלא יוזמות עם איגוד הכדורסל הישראלי והקרן לידידות. לפני חודש חולק 'פרס אלמא' לסטודנטים בפקולטה למשפטים בעברית".
"אני מאמינה שבזמן שאני משתפת והופכת את האור שלה לעשייה, אני משאירה אותה חיה", שיתפה נאילה ברגש. "היא חיה דרך אחרים, דרך ילדים, דרך מלא לבבות שהם מלאי אהבה והם יודעים את אלמא, את הנשמה של הנסיכה שלנו. החיים לא קלים בכלל, יש ירידות ועליות. ירידות מלמדות אותנו, ועל העליות אני מודה".
