מחקר חדש של ד"ר יעל מלצר ממוסד "שורש" (מבוסס על סקר המיומנויות הבין-לאומי PIAAC לשנים 2023-2022) מעלה כי מורי ישראל מדורגים במקום ה-16 מתוך 19 מדינות מפותחות. כך פורסם הבוקר (רביעי) בתוכנית "הבוקר הזה" בכאן חדשות רשת ב'. מתחת לישראל מדורגות רק איטליה, לטביה ופולין.
המחקר בדק שלושה תחומי מיומנות יסוד: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות. הישגי המורים בישראל היו נמוכים מהישגי עמיתיהם במדינות ה-OECD בכל התחומים ובכל קבוצות הגיל. 78% מהמורים בישראל הם בעלי תואר אקדמי (לעומת 84% ב-OECD), ורק 37% מהם מחזיקים בתואר שני (לעומת 49% במדינות ה-OECD).
בעוד שבמדינות ה-OECD כמעט אין הבדל בכישורים בין מורים בעלי תואר אקדמי לבין אקדמאים במקצועות אחרים, בישראל אקדמאים העובדים בהוראה מציגים כישורים נמוכים משמעותית מאקדמאים המועסקים במקצועות אחרים. מנגד, בקרב בעלי השכלה תיכונית בלבד, המורים בישראל משיגים ציון גבוה יותר ממועסקים אחרים (260 לעומת 238).
כמו כן, הפער בישראל לרעת המורים בולט במיוחד בקרב גברים: ציוניהם של גברים אקדמאים בהוראה נמוכים ב-7.3% מאלה של גברים אקדמאים במקצועות אחרים (בעוד שב-OECD ציוני המורים הגברים גבוהים ב-0.9%). בקרב נשים בישראל הפער לרעת המורות עומד על 2.6% (לעומת 0.4% בלבד ב-OECD).
בנוסף, בעוד שב-OECD בוגרי מקצועות ה-STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) הם בעלי הכישורים הגבוהים ביותר, בישראל מורים אלה מפגרים במידה ניכרת אל מול עמיתיהם בשוק החופשי – עם ציונים נמוכים ב-14.4% בקריאה, ב-10.3% במתמטיקה וב-15.9% בפתרון בעיות. בישראל, המורים האקדמאים בעלי הכישורים הגבוהים ביותר הם דווקא בוגרי מדעי החברה.
לצד הפער בין מדינות ה-OECD לישראל, המחקר מצא פערים ניכרים גם בין מורים המלמדים בזרמי החינוך השונים בארץ: בשקלול אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות, הציון הממוצע של המורים בחינוך הערבי עומד על 228 נקודות, לעומת 261 בחינוך החרדי, 268 בחינוך הממלכתי ו-271 בחינוך הממלכתי-דתי - בהשוואה ל-281 בממוצע ה-OECD.
"אין ספק שהמורים הם המשאב החשוב ביותר במערכת החינוך, ומה שמדאיג אותנו במיוחד הוא שאנחנו רואים שהקושי בישראל לא נעצר רק במחסור במורים, אלא נוגע גם לכישורים שלהם", מסרה ד"ר יעל מלצר, חוקרת במוסד "שורש" למחקר כלכלי-חברתי, שערכה את המחקר. "זה בולט במיוחד בקרב מורים בעלי השכלה אקדמית, וגם בחינוך הערבי ובגיל הרך".
"הממצאים של המחקר מצביעים על קושי של המערכת למשוך ולשמר אנשים בעלי כישורים גבוהים", הוסיפה ד"ר מלצר. "לכן צריך בעצם לפעול בשני כיוונים: גם להעלות את הרף בכניסה להוראה, וגם להפוך את המקצוע לאטרקטיבי יותר ולמשוך אליו אנשים מיומנים, בין היתר באמצעות קשר חזק יותר בין כישורים לשכר. בסופו של דבר, איכות המורים היא לא רק עניין של מערכת החינוך, היא משפיעה על ההון האנושי ועל החוסן הכלכלי והחברתי של ישראל".
