נתוני מבחן פיז"ה הבין-לאומי נחשפו היום (שלישי) והציגו ירידות חדות במדעים ומתמטיקה ושפל היסטורי ביכולות הקריאה. תוצאות המבחן, שנערך בשנת 2025, מעידות על קריסה גדולה במערכת החינוך בשנים האחרונות, שכן הדוח מתאר את ישראל כאחת המדינות עם הירידה הכי חדה וכוללת בין השנים 2022 ל-2025.
המבחנים, שבחנו תלמידים בני 14 בכיתות ט' ו-י', מסמנים ציון נכשל למערכת החינוך בהתמודדות עם קשיי המלחמה בשלוש השנים האחרונות. זאת, תוך השוואה בין התוצאות הנוכחיות, לאלו שהושגו בישראל בשנת 2022, לפני 7 באוקטובר ותחילת המלחמה, אשר נאספו גם הם בתקופה בה שר החינוך יואב קיש היה בתפקיד.
הנקודות העיקריות שעלו בדוח:
ישראל ירדה מאז שנת 2022 בציוני הקריאה בשבע מקומות בדירוג בהשוואה לשאר מדינות העולם. מדובר בירידה של 38 נקודות - בין הירידות החדות בעולם, אשר שוות ערך לשתי שנות לימוד שכאילו לא למדו מעולם התלמידים. תלמידי ישראל קיבלו 436 נקודות, בעוד הממוצע הוא 463.
כמו כן, ישראל ירדה 8 מקומות בציוני המדעים מאז 2022, וקיבלה 442 נקודות, הרבה מתחת לממוצע ב-OECD שעומד על 484. ישראל גם מופיעה ברשימת המדינות עם הירידות החמורות ביותר גם במדעים עם גוואטמלה, הונג קונג ולטביה.
עוד נצפתה ירידה של 6 מקומות ושל 25 נקודות בציוני המתמטיקה. מדובר בפער של קצת יותר משנת לימודים אחת שכאילו לא נלמדה מעולם מבחינת יכולות התלמידים. ישראל קיבלה 433, בעוד הממוצע הוא 465. בכך התייצבה עם מדינות כמו לטביה, מלטה, סרביה וסלובניה.
ביחס למדינות הOECD בפרט, ישראל ירדה בתחום הקריאה ב-5 מקומות למקום ה-31 מתוך 38; במדעים ירדה ב-2 מקומות למקום ה-33 מתוך 38 ובמתמטיקה נצפתה ירידה של מקום אחד למקום ה-33 מתוך 38.
מצב התלמידים, הפערים המגדריים - ומגמת השינוי המטרידה
תלמידי ישראל מוקמו במקום השני מבין המדינות המפותחות בשאלה שבחנה כמה תלמידים מרגישים שבית הספר הוא "בזבוז של זמן". כמו כן, חצי ממנהלי בתי הספר במדינת ישראל העידו כי ההוראה נפגעה, לפחות ברמה מסוימת, בגלל המחסור במורים.
8.8% מהתלמידים בישראל הוגדרו כ"מצטיינים", אולם מדובר במספר נמוך מהממוצע ב-OECD העומד על 11.9% תלמידים מצטיינים. 29% מהתלמידים הוגדרו "חלשים" - נתון גבוה משמעותית מהממוצע -19.7%. זאת ועוד, נמצא כי הפער בציוני המבחנים בין תלמידים מבוססים לחלשים כלכלית הוא 82 נקודות.
נמצא כי בנות קיבלו בממוצע ציונים גבוהים יותר במדעים ובקריאה. במתמטיקה התקבל כמעט שוויון, עם ייתרון קל לבנים:
- מדעים: הבנות קיבלו ציון ממוצע של 449, לעומת הבנים שקיבלו 435 - פער של 14 נקודות.
- קריאה: הציון הממוצע בקרב הבנות הוא 455, לעומת 417 לבנים - פער חד של 38 נקודות.
- מתמטיקה: הבנים קיבלו 435, לעומת הבנות שקיבלו 432 - כמעט שוויון.
הבנים בישראל חוו ירידה חדה של 29 נקודות במדעים, 46 נקודות בקריאה 28-29 נקודות במתמטיקה. גם אצל הבנות נרשמו ירידות חדות - יותר מ-30 נקודות בקריאה ויותר מ-20 נקודות במתמטיקה. אלו ירידות מבין הגדולות שנמדדו במדגם המדינות.
בכאן חדשות פורסם לפני כשבוע כי משרד החינוך נערך למפלה בדירוג ישראל במבחני פיז"ה. בכיר במשרד החינוך אמר לכאן חדשות כי ישראל "עומדת לצלול בדירוג המדינות", והוסיף כי יש לזכור שהתלמידים "נבחנו בתקופה בעייתית".
שר החינוך יואב קיש התייחס בריאיון בתוכנית "הבוקר הזה" לפרסום ואישר: "הנתונים ממרץ 2025. זה באמצע המלחמה, ברור לי שאנחנו נראה את השלכות של זה. אני מבין שזה יפגע בנו ונביא תוצאות פחות טובות".
ארגון הנהגת ההורים שמייצג את הורי תלמידי ישראל הגיב גם הוא לתוצאות מחקר פיז"ה: "לצערנו איננו מופתעים. בשש השנים האחרונות ילדי ישראל עברו מקורונה, סגרים ובידודים למבצעים, שביעי באוקטובר ומלחמות ממושכות, ואיבדו רצף לימודי, חברתי ורגשי שאי אפשר לצפות שלא ישאיר את חותמו. זו אזעקת אמת למערכת החינוך: הירידה בהישגי תלמידי ישראל דרמטית והעובדה שכמעט אחד מכל שלושה תלמידים, 29%, אינו מגיע לרמת הבסיס בקריאה, במתמטיקה ובמדעים גם יחד צריכה להדיר שינה מעיני כל מקבל החלטות. הקורונה והמלחמה אינן פוטרות את משרד החינוך מאחריות. נדרשת כעת תוכנית לאומית לצמצום הפערים ולהשלמת החוסרים, עם יעדים, משאבים ולוחות זמנים. מבחני פיז"ה אינם הבעיה, הם המראה. במקום להתווכח עם המראה, הגיע הזמן לטפל במה שמשתקף בה".
