דיצה אור, אימו של שורד השבי אבינתן אור, התייחסה היום (שני) בריאיון בתוכנית "בחצי היום" בכאן חדשות ברשת ב' לסוגיית חקירת טבח 7 באוקטובר ולאחריותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בתשובה לשאלה על כך שמרבית בכירי מערכת הביטחון עזבו את תפקידם בעוד ראש הממשלה נותר בתפקידו, אמרה אור: "שאלה קשה. אני באמת לא יודעת מה לומר עליה. אני אומרת לעצמי שאני לא חייבת לדעת הכול, אני לא חייבת שתהיה לי תשובה על הכול".
לצד זאת, הדגישה אור כי לנתניהו ישנה אחריות ברורה למחדל: "ברור שיש אחריות מקיפה על הטיפוח של חמאס בעזה, על הזרמת תקציבים מטורפת, על העלמת עין מכל המתרחש, כל מה שנקרא קונספציה. ברור שיש אחריות על זה לראש הממשלה. בעיניי גם יש לו אחריות שהמערכה לא הסתיימה עדיין כשהיה אפשר לסיים אותה, ואף חזית לא סגורה. יש לו אחריות לגמרי. עכשיו, להגיד אם הוא היה צריך להתפטר או לעזוב - אני לא יודעת".
האזינו לריאיון המלא בכאן חדשות ברשת ב'
באשר לחקירת המחדלים ודרישת הציבור להקמת ועדת חקירה, אמרה אור: "ברור שיש פה מחדלים מטורפים... אני צריכה לגייס המון-המון עין טובה כדי לומר שזה רק מחדלים. ברור שצריך לחקור את המחדלים האלה, וברור שיש אחראים ויש אשמים וצריכים לתת את הדין, ובעיקר צריכים לתקן את המערכות".
אור קראה להקים ועדת חקירה שתשקף את כלל הציבור, והביעה הסתייגות מוועדה בראשות שופטי בית המשפט העליון. "אני מצפה מאוד שתהיה חקירה, שתהיה אמת, שיהיה ניקיון במדינה, והוועדה צריכה להיות מייצגת את כל הצדדים של המפה הפוליטית. אחרת, לא משנה מאיזה צד היא תהיה, היא תהיה לא אובייקטיבית וזה לא יעזור לנו להגיע לאמת". אור הוסיפה כי לשיטתה "ועדה בראשות בית המשפט, בראשות השופטים העליונים, היא ועדה מוטה", משום שבית המשפט "מציג עמדות מאוד מגמתיות ששייכות לצד אחד של המפה הפוליטית".
בריאיון, שהתקיים שנה מאז שחרור בנה אבינתן משבי חמאס, בו הוחזק 738 ימים, התייחסה אור גם למאבק הציבורי שניהלה במסגרת "פורום תקווה": "ההבנה שלי במציאות אמרה שהדרך להחזיר את החטופים היא רק אם נכריע את חמאס. אם אנחנו נהיה חזקים מול זה ונחליש אותם עד רמה שלא תהיה להם ברירה, אז הם יחזירו כמה שיותר ואת כולם. ההחלשה היא אמצעי להשבתם, ובו-זמנית היא גם אמצעי לדאגה לביטחון ישראל".
על מצבו של אבינתן כיום סיפרה: "הוא הפך את החושך לאור. הוא עבר מקומות כל כך קשים והוא המיר אותם בצורה מדהימה לעוצמות, לשמחת חיים, לאהבת הבריות ולעשייה חיובית". בהתייחסה להתמודדות היומיומית שנה לאחר שובו אמרה: "ההכרה שהוא כבר פה היא כל כך ענקית, שמההתחלה הרגשתי שאני לא מצליחה באמת להכיל את זה. ומצד שני, כשאני מסתכלת אחורה, אני אומרת: 'זה באמת קרה?' זה נראה כמו חלום, כמו סיוט שהתעוררנו ממנו, וברור שאבינתן בבית".
