בבחירות הקודמות היה היישוב הבדואי תראבין מעוז של מפלגת הליכוד. מפלגתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו גרפה בבחירות 2022 59% מהקולות והייתה למפלגה הגדולה ביישוב. בבחירות בשבוע שעבר התרסקה המפלגה שם וזכתה בארבעה קולות בלבד. מפלגת רע"ם, לעומת זאת, היא זו שגרפה 94% מהקולות.
המהפך הזה, ביישוב שעמד בשנים האחרונות במוקד פעולות אכיפה נרחבות, הוא רק קצה הקרחון של השינוי הפוליטי הדרמטי שהתחולל בנגב בבחירות האחרונות. שיאי הצבעה נרשמו ברחבי הנגב הבדואי, דווקא ביישובים שעמדו במוקד פעולות האכיפה והריסות הבתים. שיעור ההצבעה ההיסטורי הביא לכך שרע"ם קיבלה יותר משני מנדטים מהנגב בלבד.
על פי נתונים שנאספו ונותחו בידי מחלקת המחקר של מכון ריפמן לפיתוח הנגב נרשם זינוק חסר תקדים בהשתתפות בבחירות בשבע העיירות הבדואיות: 83.4% מבעלי זכות הבחירה הגיעו לקלפיות, לעומת כ-56% בבחירות 2022. ציבור שבמשך שנים התאפיין בשיעורי הצבעה נמוכים יחסית הפך הפעם לאחד ממנועי ההצבעה הבולטים במדינה.
המרוויחה הגדולה היא רע"ם. בשבע העיירות בלבד קיבלה המפלגה 76,047 קולות, המהווים 83.4% מכלל הקולות הכשרים בהן. בתוספת התמיכה ביישובי המועצות האזוריות ובפזורה הבדואית, הנגב סיפק לרע"ם כוח אלקטורלי השווה ליותר מרבע משמונת המנדטים שבהם זכתה.
הדוגמה הבולטת ביותר במספר המצביעים היא רהט, העיר הבדואית הגדולה בישראל. שיעור ההצבעה בעיר זינק מ-60.6% בבחירות הקודמות ל-84.8% הפעם. רע"ם, שקיבלה ב-2022 כ-14,800 קולות, הכפילה ויותר את כוחה והגיעה ליותר מ-32 אלף קולות של תושבי העיר.
במקביל, הרשימות שהתחרו ברע"ם איבדו מכוחן. חד"ש-תע"ל ובל"ד קיבלו יחד בבחירות הקודמות 26.6% מהקולות ברהט. הפעם הסתפקה הרשימה המשותפת ב-13.1% בלבד. התמונה דומה גם ביישובים נוספים. בשגב שלום זינקה התמיכה ברע"ם מ-70.1% ל-91.7%, ובכסייפה עלה שיעור ההצבעה ל-85.8%. בחורה נרשמה השתתפות של 80.6%, אם כי שם שמרה הרשימה המשותפת על בסיס תמיכה משמעותי של 31.1%.
מבצע תראבין: צפו בכתבה מתוך מהדורת כאן חדשות, ינואר 2026
הריסות הבתים והאכיפה: המחאה שעברה לקלפיות
אחד הממצאים הבולטים ביותר מגיע דווקא מהיישובים שעמדו בשנים האחרונות במוקד פעולות אכיפה והריסות בתים. בביר הדאג' נרשם שיעור הצבעה חריג של 93.4%, ורע"ם זכתה שם ב-97% מהקולות. בקצר א-סר הגיע שיעור ההצבעה ל-92.6%.
הנתונים מעלים את האפשרות שדווקא פעולות האכיפה והחיכוך עם המשטרה והשר איתמר בן גביר תרמו להתגייסות פוליטית נגד מפלגות הקואליציה. במקום אדישות או החרמת הבחירות, ביישובים האלה נרשמה השתתפות גבוהה במיוחד. עם זאת, לא ניתן לקבוע על סמך התוצאות בלבד מה הניע את המצביעים.
"כשהמדינה משאירה ואקום, התנועה האסלאמית נכנסת אליו"
חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, מותח ביקורת חריפה על מדיניות הממשלה ומזהיר מפני ההשלכות ארוכות הטווח של התוצאות. "הזינוק הדרמטי באחוזי ההצבעה והמעבר המסיבי לרוב מוחלט לרע"ם ביישובי הנגב הם תוצאה ישירה של שנים של הזנחה מתמשכת, היעדר תוכנית לאומית רחבה ואוזלת יד מול חוסר המשילות", אמר.
לדבריו, "כשהמדינה משאירה ואקום בשטח, התנועה האסלאמית נכנסת אליו בצורה מלאה, והכתובת הזו הייתה חרוטה על הקיר. הציבור הבדואי עזב את המפלגות הציוניות והפך את ההצבעה למחאה חריפה. אם הממשלה לא תציג כאן ועכשיו תוכנית חירום לאומית לנגב, בסוף היא תגלה שגם את היהודים היא תאבד מהנגב ואת כל שטח אחיזתה בחבל ארץ זה".
השינוי לא הסתכם ביישובים המוכרים. גם בקרב תושבי הפזורה הבדואית, שחלקם נדרשים לנסוע מרחקים משמעותיים כדי להגיע לקלפיות, נרשמה עלייה חדה בהשתתפות.
כך למשל, בקרב שבט קוואעין זינק שיעור ההצבעה מ-25.1% ב-2022 ל-80.4% בבחירות האחרונות. הנתונים מלמדים כי גם החסמים הגיאוגרפיים, שבעבר הקשו על ההשתתפות, לא מנעו הפעם התגייסות משמעותית.
פחות אידיאולוגיה, יותר השפעה?
מעבר לזינוק במספר המצביעים, התוצאות עשויות להעיד גם על שינוי בסדר העדיפויות הפוליטי של חלקים בציבור הבדואי.
התמיכה הרחבה ברע"ם משתלבת במודל הפוליטי שמקדם היו"ר מנסור עבאס: השתלבות במוקדי קבלת ההחלטות, השפעה על חלוקת תקציבים, טיפול בתשתיות, הסדרת יישובים וייצוג ישיר של האוכלוסייה הבדואית בכנסת.
מנגד, הרשימה המשותפת התקשתה לשמור על כוחה היחסי במרבית העיירות הבדואיות. עם זאת, תוצאות הבחירות אינן מוכיחות שהמצביעים נטשו את עמדותיהם הלאומיות לטובת שיקולים אזרחיים בלבד.
השורה התחתונה ברורה: הנגב הבדואי כבר אינו רק מאגר קולות בעל פוטנציאל לא ממומש. בבחירות 2026 הוא הפך לכוח פוליטי משמעותי, שמסוגל להשפיע על חלוקת המנדטים בכנסת.
