עוד שבת רגילה בכפר מנדא: אנשים מסתובבים ברחובות, העסקים פתוחים. לינא קאסם יצאה לקנות עוגה ליום ההולדת של נכדתה, ובדיוק כשיצאה מהמקום נזרק רימון לעבר עסק שבעליו סירב לשלם פרוטקשן. תוך שניות הפך הרחוב לזירת רצח, ולינא שילמה בחייה.
"יש לה חמישה ילדים, יש לה שני נכדים. היא עבדה במטבח, במסעדה בכפר. אישה מאוד מאוד טובה, צנועה", אומר גיסה. בסוכת האבלים בבית המשפחה בדאלית אל-כרמל כועסים, כואבים, ובעיקר מפחדים. "חשבנו שזה יגיע", אומר אחיינה, ריאן. "אבל לא לה. זה כל בית. בכל בית יש מישהו שהלך ככה, משלם מחיר שהוא לא קשור אליו".
צפו בכתבה המלאה בכאן חדשות
במשפחה מכירים את התופעה מקרוב. אחד מבני המשפחה מונה את יקיריו שנהרגו במלחמות של ארגוני הפשיעה: בת דודתו, שנרצחה ב-2010 בדירה ברמלה; שני צעירים ממשפחת אשתו, שנהרגו בביתם; וגיסו, סגן ראש המועצה בפוריידיס, שנורה כשיצא מחתונה. "ועכשיו זאת הדודה שלי", הוא אומר. "בכל כביש יש מישהו שהלך".
לפני שנה, בכפר יאסיף, יצא נביל ספיה בן ה-15 להליכה אחרי שעות של למידה למבחן בביולוגיה, ונקלע לירי שנועד לפגוע באדם אחר. נביל היה תלמיד מחונן, ובכיתה י' כבר החליט שהוא רוצה להיות רופא, כמו אביו. "המורה שלו אמר לי: 'דוקטור, הוא מוכן. עשיתי לו 17 מבחנים, אין לו שום טעות'", מספר האב, ד"ר אשרף ספיה. "אני כל יום מסתכל על הדלת. לפעמים אני בורח מהחדר שלו. זו צלקת לכל החיים". לדבריו, הוא לא בכה עד שמי שירה בבנו נכנס לכלא.
אשרף מספר כי מאז מותו של נביל לא נערך בכפר יאסיף שוק חג המולד, שאליו היו מגיעים מבקרים מכל העולם. "אנשים מפחדים לצאת מהבית. ילד שיוצא להתאוורר נהרג. סבתא הולכת לקנות עוגה לנכדה", הוא אומר. לדבריו, אנשים רבים עזבו לחו"ל. גם את הביטוי "בזמן הלא נכון, במקום הלא נכון" הוא דוחה: "הוא לא נהרג בין הסמטאות. באמצע הכפר, בשבע בערב. הוא היה במקום הנכון, ובזמן הלא נכון".
לינא ונביל לא הכירו זה את זו. הם חיו ביישובים שונים והשתייכו לדורות שונים, אבל שניהם הפכו לקורבנות של אותה מציאות. "זה שעון מתקתק. הערב, מחר", אומר ספיה. "אני אומר לך, ולא מגזים: אנשים מחבקים את עצמם לפני שהם יוצאים".
