יותר מ-6,000 בני אדם נספו ועשרות אלפים נפצעו ברעידות אדמה שפקדו את טורקיה אתמול בלילה. אלפים עדיין נעדרים. הרעש הראשון הגיע לעוצמה 8 וגם רעידות משנה היו חזקות במיוחד וגרמו לנזק עצום. פרופסור אמוץ עגנון, מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, מסביר איך נוצרות רעידות האדמה.
הרוב הגדול של רעידות האדמה נוצרות מחיכוך בין לוחות טקטוניים - גושי ענק בקרום כדור הארץ שנמצאים בתנועה איטית, אך מתמדת. הלוחות נתונים לכוחות חזקים, אשר בימים כתיקונם מאוזנים על ידי החוזק של הסלעים. מה שמכריע את החוזק של הסלעים הם הכוחות האלסטיים שמתעצמים עם הזמן. בעקבות כך, קרום כדור הארץ נקרע לאורך מקטע מוגבל על גבול הלוחות - וזה מקור הרעש.
הלוחות הטקטוניים הם גושי סלע ענקיים העוטפים את כדור הארץ בקרום אלסטי-שביר. עובי הקרום משתנה מכמה קילומטרים לכמה עשרות קילומטרים, והוא חלק מקליפה דינאמית בעובי של עד 100 קילומטרים. הלוחות מוגבלים ברצועות צרות המכונות "גבולות הלוחות", בהן מתרכזות רעידות האדמה הגדולות.
בחלק מגבולות הלוחות מתרכזת גם רוב הפעילות הגעשית בכדור הארץ. בניגוד לאינטואיציה, נדיר שנמצא סלע מותך מתחת ללוחות. ״מאגמה״ כזאת אף היא מרוכזת בחלק מגבולות הלוחות. לוחות שכנים נעים באופן יחסי בקצבים של מילימטרים עד סנטימטרים לשנה. ברעידת האדמה משתחררת האנרגיה האלסטית שנאגרה והגלים מתפשטים לכל הכיוונים, כאשר עיקר הנזק הוא בסמוך למוקד.
ישנם שלושה סוגים עיקריים של גבולות לוחות, הנחלקים לפי אופי התנועה היחסית בין הלוחות:
1) גבולות פתיחה: שני לוחות סמוכים שמתרחקים זה מזה
עוצמת הזעזוע תלויה בשלושה גורמים:
מה קורה בישראל?
ישראל יושבת על גוש קטן יחסית - תת-הלוח של סיני, אשר ממזרח לו נמצא הלוח הערבי. שני הלוחות נעים צפונה ומתנגשים בגוש האנאטולי עליו משתרעת מרבית טורקיה. גוש ערב נע מהר יותר, בהפרש מהירות של כ-5 מילימטר לשנה. לכאורה זה קצב איטי, נמוך מקצב גידול שערות וציפורניים, אך המפתח להבנת רעידת אדמה נעוץ בתצפית, לפיה רואים שהתנועה הזו מעוותת את הקרום בגבול הלוחות.
זהו עיוות אלסטי, כלומר אוגר אנרגיה פוטנציאלית, אשר משתחררת ברעידת אדמה. רעידת אדמה גדולה שמגיעה אחת ל-400 שנה יכולה לשחרר תנועה של שני מטרים בגבול הלוח. כלומר, קיר שחוצה את גבול הלוח ייקרע ויוזז שני מטרים - מרחק שעשוי לערער גם מבנים חזקים.
דוגמה ייחודית בעולם לרעידות היסטוריות ששבו והזיזו קירות שנבנו שוב ושוב נתגלתה במיצד עתרת - חומות שהצלבנים בנו בכיוון מזרח-מערב מוסטות שני מטרים, כך שהחלק המזרחי נסע צפונה ביחס למערבי. חפירות בראשות האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת מדינת קליפורניה (סן דייגו), והמכון הגיאולוגי, חשפו סדרה של חמש שכבות ארכיאולוגיות מתקופת הברזל (״המלכים״) ועד התקופה העותמנית. בכל שכבה נבנו קירות חדשים, וככל שהקירות עתיקים הם מוזזים יותר, מ-0.5 עד 8 מטרים.
מה קרה בטורקיה?
ד"ר נעמה חריט-יערי ממכון דוידסון לחינוך מדעי מסבירה מה גרם לרעידת האדמה ההרסנית בדרום מזרח טורקיה.
טורקיה שוכנת בין נקודות מפגש של כמה לוחות גיאולוגיים, ולכן יש בה אזורים רבים המועדים לרעידות אדמה. מערב טורקיה והים האגאי נמצאים בנקודת המפגש של שלושה לוחות טקטוניים, המועד לרעידות אדמה חזקות. חלקה המזרחי של טורקיה שוכן מצפון לבקע ים המלח, המכונה גם "הבקע הסורי–אפריקאי", שלאורכו שוכנת גם ישראל, ובו יש מפגש של הלוח הערבי ממזרח והלוח האפריקאי ממערב.
אולם, בעוד אנחנו נמצאים באזור שבו הלוחות מחליקים זה לאורכו של זה, מצפון לנו, באזור הגבול בין סוריה למזרח טורקיה, נמצאת נקודת ההתנגשות ביניהם. גם האזור שלנו מועד לרעידות אדמה, ובממוצע מתרחשות בו רעידות אדמה חזקות פעם במאה שנים, אך האזור שבו התרחשה הרעידה הלילה מועד יותר לרעידות חזקות, ותדירותן גבוהה הרבה יותר.
זירת האסון בדרום מזרח טורקיה. צילום: אי-פי
דווקא ההתפתחות הטכנולוגית והבנייה היא הסכנה הגדולה ברעידת אדמה. הסיכון נובע מכך שהאדם המודרני גר ועובד במבנים הנדסיים, בדרך כלל רבי קומות, והם עלולים להינזק ואף לקרוס ברעש חזק על יושביהם. ככלל, בניינים חדשים נבנים לפי תקנים מחמירים, שמשלבים חוזק עם גמישות מסוימת של הבניין, ומאפשרים להם לשרוד גם רעידות אדמה חזקות בלי להתמוטט. בנייה לפי התקן לא מבטיחה חסינות מפני רעידות אדמה, וייתכן שרעש חזק יגרום נזק בלתי הפיך לבניין, אך היא מקטינה את הסיכוי שהבניין יקרוס.
הסיכון העיקרי נשקף לבניינים ישנים, שלא נבנו על פי התקנים המודרניים ולא חוזקו מאז או הותאמו לתקני עמידות ברעידות אדמה. עם זאת, יש גורמים רבים המשפיעים על סיכון של בניין להינזק קשות ברעש, לא רק איכות הבנייה, כך שאי אפשר לקבוע מראש אילו בניינים ייהרסו ברעידת אדמה חזקה. הסיכון לנזק משמעותי ברעידת אדמה נובע גם מסוג הקרקע, וכאמור מהמרחק ממוקד הרעש. בניין גבוה אינו בהכרח מסוכן יותר מבניין נמוך, אם כי בעת רעידת אדמה התנודות יורגשו בעוצמה חזקה יותר בקומות גבוהות יותר.
אלפי הרוגים ופצועים בטורקיה ובסוריה. צילום: אי-פי
בבניינים הנבנים בישראל בשלושת העשורים האחרונים, מאז מלחמת המפרץ הראשונה, יש גם מרחב מוגן דירתי (ממ"ד). בניית הממ"ד נועדה לספק מיגון מפני פגיעת טילים ורקטות, אך היא משפרת במידה ניכרת גם את עמידותו של הבניין בעת רעידות אדמה.
נכון להיום, אין אפשרות לדעת בדיוק היכן ומתי תתרחש רעידת אדמה חזקה, או מה תהיה עוצמתה. גם במקומות שבהם יש מערכות התרעה, המערכת לא חוזה את הרעידה מראש, אלא מזהה אותה בשלב מוקדם בזכות מיקום של סייסמוגרפים במקומות רגישים, ומספקת התרעה של שניות אחדות לפני הרעש. זה לא הרבה, אבל זה עשוי לאפשר לאנשים להספיק לצאת לשטח פתוח, או להיכנס למרחב מוגן. בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, מערכות המדידה אינן מספקות התרעה מוקדמת, אלא רק התרעה על רעידה שכבר מתרחשת.
