מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) את דוח המבקר הרשמי, שעסק בין היתר בהיערכות הרשויות בישראל לרעידת אדמה חזקה ("התבצע חיזוק רק ב-7% מהמבנים שנדרשים לכך"), פיתוח החיסון הישראלי לקורונה על ידי המכון הביולוגי ("הציג תמונה חלקית של נתונים למקבלי ההחלטות"), הסיוע של המדינה לתעשיית התיירות בזמן משבר הקורונה ("התעשייה לא התאוששה עד עתה מהמשבר") ואשפוז ילדים בבתי חולים.
70% מבתי הספר בסכנת התמוטטות
בנוגע לאסון אפשרי של רעידת אדמה בישראל, בדק מבקר המדינה את ההיערכות של חמש רשויות השוכנות על השבר הסורי-אפריקני - בית שאן, טבריה, צפת, קריית שמונה וחצור הגלילית. במסקנות הדוח עלה כי עד עתה הושלם חיזוקם של 7% בלבד מהמבנים שדרושים לחיזוק מיידי, מתוך 1,208 בסך הכל - על אף שפיקוד העורף ערך מיפוי מקיף של כל המבנים. בנוסף, עלה כי טרם התבצעו עבודות חיזוק ב-70% מבתי הספר ברשויות שבהן הוא נדרש, כלומר - 38 בתי ספר עדיין נמצאים בסכנת התמוטטות במקרה של רעידת אדמה.
כמו כן, אנגלמן ציין בדוח כי העיר בית שאן עומדת בפני סכנת ניתוק של חלק מדרכי הגישה אליה. הוא ציין כי שלוש מתוך ארבע הכניסות לעיר הן באמצעות גשרים, ובמקרה של רעידת אדמה חזקה יש צפי לקריסה של שניים מהם. דרכי הגישה אל טבריה, צפת, קריית שמונה וחצור הגלילית גם הן עלולות להיחסם באירוע שכזה.
בסיכום הדוח על רעידות אדמה קבע המבקר אנגלמן כי יש חשש מפני יכולת הרשויות להעניק סיוע לתושבים באירוע של רעידה בעוצמה חזקה, וציין כי עלות חיזוק המבנים בחמשת היישובים בפריפריה נאמדת בכ-2.3 מיליארד שקלים.
עיכוב בלוח הזמנים וזינוק עצום בתקציב לחיסון
כחלק מהמירוץ להשגת חיסון לנגיף הקורונה, הוטלה על המכון הביולוגי בפברואר 2020 המשימה לפתח אותו - זאת לאחר שמנהל המכון דאז, פרופ' שמואל שפירא, אמר כי ביכולתו לעשות זאת תוך 11 חודשים בלבד. דוח המבקר מצא שורה של ליקויים בהתנהלות המכון - ש"הציג תמונה חלקית של נתונים למקבלי ההחלטות, התעלם מנורות אזהרה, לא מיפה את הסיכונים, לא קיים הליכי בקרה נדרשים ולא לווה בוועדת פיתוח כנדרש".
אנגלמן ציין כי הצעת שפירא להטיל את הפיתוח של החיסון על המכון "לא עלתה בקנה אחד עם היכולות המוגבלות של המכון בתחום הייצור, כפי שהיו לפני פרוץ מגפת הקורונה", וכי ראש הממשלה קיבל החלטה לעשות זאת "על בסיס מצג חלקי של מנהל המכון". כמו כן, ציין המבקר כי משך הזמן של הפרויקט הוארך מ-11 חודשים ל-36 חודשים, והתקציב שנדרש מצד המכון בתחילת הדרך זינק מ-63 מיליון שקלים ל-1.4 מיליארד, תוך פחות משנה.
בדו"ח תוקף המבקר את הנהלת המכון וכותב כי "הדחיפות שהייתה בתחילת המגפה אינה יכולה להוות נימוק להצגת תמונה חלקית של הנתונים, הצרכים והתהליכים לאורך חודשים רבים. מה גם שבמהלך התקופה עלו "נורות אזהרה" ביחידת תבונה, היחידה הממונה על בקרת המכון במטה עוזר השר, לגבי אי הכללתם של רכיבים משמעותיים בחישוב התקציב הנדרש וחוסר הניסיון של המכון בנושא. באי הצגת התמונה הכוללת היה כדי לפגוע בתהליך קבלת ההחלטות בנושא".
בביקורת עלה כי עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה, מערכי הייצור שהיו קיימים במכון הביולוגי היו מיושנים ולא פעלו באופן סדור. הם אושרו על פי רגולציה שהייתה נהוגה בעבר והוחמרה מאז, ושדרוגם לצורך עמידה בתנאי ייצור עדכניים חייב השקעה שנאמדה ב-700-500 מיליוני ש"ח. במשך עשרה חודשים פעל הפרויקט ללא תכנית עבודה סדורה, וגם כאשר אושרה תכנית - לא נבחנו במסגרתה המשמעויות של ההתקדמות בפיתוח חיסונים חלופיים בעולם וההשפעה על פרויקט החיסון במכון.
פיתוח החיסון במנגנון שהוחלט המשיך גם לאחר שחברת תרופות מהגדולות בעולם אשר פעלה לפתח חיסון בטכנולוגיה דומה - הודיעה שהיא מפסיקה את פיתוחו מפני שלא נצפתה ממנו תגובה חיסונית מספקת. עוד עולה כי מנהל המכון הביולוגי סרב לבחון אלטרנטיבות למנגנון המחסן שנבחר, אף שיתרונות של אלטרנטיבות כאלה הוצגו בפניו על ידי מנהל המעבדה במכון מספר פעמים.
תעשיית התיירות לא התאוששה מהמשבר
פרוץ מגפת הקורונה וההגבלות שהגיעו בעקבותיה - ביניהן הגבלות על התקהלות וסגירה רחבה של שערי המדינה, פגעו קשות בתעשיית התיירות בשלב מוקדם יחסית של המגפה. המבקר ציין כי "מרף של כ-4.5 מיליון תיירים שנכנסו לישראל בשנת 2019, ירד מספרם לשפל חסר תקדים של כ-832,000 בשנת 2020", וכי "תעשיית התיירות לא התאוששה עד עתה משפל זה".
לדברי המבקר, השלכות המשבר הביאו לפגיעה במועילות וביעילות הסיוע לתעשיית התיירות במשבר הקורונה משום שהוגבלה יכולת המשרד לאמוד את הנזקים שנגרמו לענפים שונים המרכיבים את תעשיית התיירות ולהעריך את היקף הסיוע ואת סוג הסיוע שנדרשו כדי להתמודד עם המשבר.
אנגלמן ציין כי בנושא זה צריכה להיבחן היכולת של משרד התיירות להפעיל מערך סיוע, הצגת תמונת מצב פיננסית מלאה על אודות תוצאות הסיוע ומצבם הפיננסי של מושאי הסיוע, וקביעת מנגנוני בקרה על מתן סיוע לענפים שונים בתעשיית התיירות. לצד זאת, שיבח בדוח את מאמציו של משרד התיירות לסייע לתעשיית התיירות במשבר, בין היתר, את "שתי העובדות במשרד שהיו ממונות על תפעול מערך הסיוע הייחודי לכ-600 בתי מלון, שעמלו קשות כדי להוציאו לפועל, יחד עם חברי ועדת התמיכות המשרדית, נוסף על תפקידן".
אשפוז ילדים בבתי חולים
המבקר פרסם גם דוח ביניים בנוגע אשפוז ילדים בבתי חולים בעקבות ביקור מבקר המדינה במרכזים הרפואיים איכילוב בת"א וברזילי באשקלון.מהביקורת עולה כי ביחידה לטיפול נמרץ ילדים בבית החולים ברזילי ישנו רופא מומחה אחד בלבד בטיפול נמרץ ילדים. אמנם ישנה משרת תקן נוספת - אולם בבית החולים לא הצליחו לאיישה. כשהרופא המומחה של היחידה נעדר ל15 ימים בשנה החולפת - בכמחצית מהזמן הוא הוחלף על ידי רופאת ריאות מומחית ילדים, ובמחצית מהזמן היחידה הושבתה.
הרופא המומחה הצביע על חוסר במכשיר אולטרסאונד עם אקו לב ייעודי שנחוץ לטיפול נמרץ ילדים ועל חוסר במכשיר מיוחד למדידת רמות של חמצן ופחמן דו חמצני שמאפשר בדיקה לא פולשנית ומונע את הצורך לדקור את הילדים. המבקר בחן גם את המענה בתחום בריאות הנפש לילדים בברזילי.
בין היתר עלה כי המענה האשפוזי לסובלים מהפרעות אכילה אינו מספק, וכי זמן ההמתנה לטיפולים נפשיים לילדים ארוך מאוד ועומד על חודשים ארוכים. עוד נמסר כי המענה השיקומי לילדים מצומצם מאוד. בביקור בברזילי הוצג לצוות המבקר הקושי המתמשך בגיוס מתמחים ורופאים מומחים ברפואת ילדים ובמיוחד הקושי הקיים לגיוס שכזה בפריפריה. כל המתמחים בברזילי אינם בוגרי הפקולטות לרפואה בארץ אלא בוגרי פקולטות בחו"ל.
כמו כן עלה כי יש תקופות שבהן ביה"ח עובד בחוסר של רופאים בתחום מסוים, כך למשל רק בשנת 2019 גויס נוירולוג ילדים. עוד נמסר כי בשל המחסור ברופאי ילדים מומחים, רבים הרופאים המטפלים בילדים בדרום הארץ אינם רופאי ילדים מומחים אלא רופאי משפחה או רופאים כלליים שלא עברו התמחות. בתחום הסיעוד דווח למבקר כי קיים עומס רב על האחיות ומורגש חוסר בתקנים. כך למשל, לעיתים יש במשמרת לילה שלוש אחיות, המטפלות ב-30 מאושפזים.
בבית החולים איכילוב, ביום הביקור, מחלקת הילדים היתה בתפוסת יתר ואושפזו בה 11 ילדים מעל התקן. ביה"ח מסר כי תקינת הרופאים חסרה ואינה מתאימה עוד לצרכים. עלה כי מחלקות הילדים בביה"ח אינן ממוגנות מפני ירי של טילים ורקטות. עוד עלה מצוותי ביה"ח שכ-20% מהילדים החולים במחלות ממאירות המאושפזים במחלקה ההמטואונקולוגית נדרשים לטיפול פליאטיבי, אך מצוקת כוח האדם הסיעודי והחוסר בתקנים ייעודיים אינם מאפשרים מתן טיפול כזה.
מנהל המרכז הרפואי, פרופ' גמזו, הביע עמדה ולפיה נכון שביה"ח דנה לילדים יתפקד עצמאית בכל הנוגע למערך הרפואי המשלים - דימות, צנתור, ניתוחים והרדמה - כך שלא יהיה הצורך בקבלת שירותים אלו במסגרת הכללית של המרכז הרפואי. מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות לבחון עמדה זו.
בעקבות הביקורת ממליץ מבקר המדינה שמשרד הבריאות יכין תוכנית רב-שנתית שתפרט את מספר מיטות האשפוז הנדרשות באגפי הילדים שתתבסס על איסוף נתונים מלא על המצב הקיים, וכי על בסיסה יגבש המשרד תכנית תקצוב מתאימה. מומלץ שמשרד הבריאות יפעל להכשיר רופאים על פי הצרכים הנוכחיים והעתידיים של מערכת הבריאות. מומלץ שמשרד הבריאות והקופות יכינו תוכנית שתיתן מענה לצורך ברופאים מומחים ברפואת ילדים בקהילה וכן יבחן את המענה לצורכי בתי החולים ברופאים מתמחים ברפואת ילדים.
תגובת משרד הביטחון בנושא פיתוח חיסון ונוגדנים נגד נגיף הקורונה במכון למחקר ביולוגי: "התפרצות מגפת הקורונה לוותה בתחושה של מצב חירום עם רמת אי וודאות גבוהה באשר למאפייני הנגיף והיקפי התחלואה והתמותה הצפויים. בנסיבות אלו, פעל המכון למחקר ביולוגי בתחושת שליחות ודחיפות לאומית והציע לדרג המדיני פרויקט לפיתוח חיסון, שהתנעתו אושרה ותוקצבה".
"בפיתוח החיסון המכון הביולוגי התבסס על יכולת מדעית ייחודית והציג התגייסות מלאה ומרשימה של צוותי המחקר והפיתוח. החיסון שפותח בתוך כתשעה חודשים, בתקציב ובכח אדם נמוכים משמעותית מגופים אחרים בעולם, עבר בהצלחה שני סבבים של ניסויים קליניים, תוך בקרה של הדרגים השונים לרבות משרד הבריאות. תהליכי הייצור והניסויים הופסקו לאחר חיסון מרבית אזרחי המדינה.
"הישגי המכון הביולוגי חשובים וראויים גם בקנה מידה בינלאומי. למרות שפיתוח החיסון לא הסתיים בהליך מסחור, ההשקעה בפיתוח החיסון שידרגה את יכולות המכון להתמודדות עם איומים ביולוגיים וכימיים".
