פרקליט המדינה עמית איסמן החליט לסגור את תיק החקירה בפרשת חברת "המימד החמישי", שבראשה עמד יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ. הדרישה לפתוח בחקירה עלתה בעקבות דוח מבקר ממארס 2019 בעניין מערך הרכש במשטרה, כשהחברה הציעה למשטרה לבחון הטמעה של פלטפורמת טכנולוגיה של בינה מלאכותית בעבודתה.
מהדוח עלה כי "המימד החמישי" הציגה עובדות לא נכונות למשטרה במסגרת משא ומתן שניהלו הצדדים והביא את המשטרה לערוך ניסוי לפרויקט בעלות של ארבעה מיליון שקלים. חמישה חודשים לאחר מכן עמותת זכויות האזרח "לביא" עתרה לבג"ץ וביקשה להורות ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה לפתוח בחקירה פלילית בחשד לקבלת דבר במרמה נגד בכירי חברת הטכנלוגיה הנמצאת בפירוק, ובהם גנץ ובכיר המוסד לשעבר דורון כהן.
לפי המבקר, הציעה למשטרה להתקשר בטכנולוגיה חדשה של בינה מלאכותית לצרכי מודיעין – ולאחר ישיבה של בכירי החברה באוגוסט 2016 עם המפכ"ל רוני אלשיך, החליטה המשטרה לבצע התקשרות ראשונית עם החברה. ההתקשרות עליה הוחלט הייתה בסכום של ארבעה מיליון שקלים, תוך אופציה ליציאה לפרויקט ענק של המשטרה בהמשך, בשווי 50 מיליון שקלים. המבקר ציין כי יש טעם לפגם כבר בעצם השתתפות בכירי החברה בדיון המקצועי שניהלה המשטרה בעניין – בשל העובדה שמדובר בחברה בעלת עניין.
תחילה החקירה נוהלה על ידי המשטרה, אך בהמשך היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט החליט שהחקירה תעבור לרשות התחרות. 15 עובדי החברה נחקרו ונגבו עדויות מגורמי משטרה שונים. "בתום בחינת חוות הדעת שהובאו בפניו, וליבון עד דק של הסוגיות הכרוכות בתיק זה עם הגורמים שליוו את החקירה, אימץ פרקליט המדינה את המלצת פרקליטות מחוז ירושלים ומשנהו לעניינים פליליים, לסגור את התיק נגד החשודים בשל עילות שונות, לפי העניין", מסרה לבסוף הפרקליטות.
אחר החשדות העיקריים היו הצגת מצג שווא שיווקי למשטרה של נתונים שגויים הנוגעים לפרק הזמן בו החברה פעילה, למספר הלקוחות שהתקשרו עם החברה ולמידת המוכנות של המוצר. החשוד המרכזי היה סמנכ"ל המכירות של החברה. לדברי הפרקליטות, באשר אליו, הראיות שנאספו לא מבססות קשר סיבתי בין הנתונים השגויים הנוגעים לפרק הזמן שבו החברה פעילה, למספר הלקוחות שהתקשרו עם החברה ולמידת המוכנות של המוצר - לבין התקשרות המשטרה עם החברה וכן בין הנתונים לסיווג הסופי של הפטור ממכרז. "בנוסף, הנתונים השגויים אינם עולים כדי מצגי שווא ברף הנדרש במשפט פלילי", נכתב בהודעת הפרקליטות. לגבי החשודים הנוספים שנכחו בפגישה שהוצגו בה הנתונים השגויים, נכתב כי "לא ניתן להוכיח במידה הנדרשת במשפט פלילי את מודעותם למסירת הנתונים השגויים".
החשד העיקרי השני היה להצגת מצג שווא טכנולוגי, לאחר שעובדי החברה הציגו לכאורה בפני אנשי המשטרה יכולות פענוח אלגוריתמיות, כאילו הן נעשו בצורה אוטומטית ועצמאית על ידי מערכת מבצעית מלאה, על אף שבפועל הייתה התערבות אנושית בדרך של מיון ראשוני אנושי של קבצי המידע. גם על חשד זה כתבה הפרקליטות כי "לא נמצאה תשתית ראייתית מספקת לכך שהיכולות הטכנולוגיות שהחשודים הציגו למשטרה עולות כדי מצג שווא ברף הנדרש במשפט פלילי, בין היתר משום שנראה כי המערכת פעלה בצורה אוטומטית ברמה כזו או אחרת. בנוסף, הראיות לא איפשרו להראות באופן חד-משמעי מהו המצג המדויק שהציגו אנשי 'המימד החמישי' למשטרה בשלב בדיקת היכולות, וממילא לא ניתן להוכיח אם אכן היו פערים בין היכולות עצמן לבין מה שהוצג לגביהן".
עוד נכתב: "לכך התווספה העובדה שלא הייתה הגדרת ציפיות ברורה מצד המשטרה באשר ליכולות הטכנולוגיות שעל חברת המימד להציג טרם ההתקשרות עימה. היעדר הגדרה כאמור העלה קושי אינהרנטי בהוכחת מודעותם של החשודים לציפיות המשטרה ולקיומו של מצג שווא".
