בית משפט השלום בירושלים נתן היום (ראשון) את גזר דינו לשניים מהמורשעים בהסתה לאלימות בחתונת השנאה. על החתן, יקיר אשבל, נגזרו ארבעה חודשי עבודות שירות ועל וצבי יהודה זלטקין, שהיה אורח בחתונה, נגזרו 180 שעות לתועלת הציבור. השניים הורשעו לפני שנה. הפרקליטות קיבלה צו עיכוב ביצוע לגזר הדין של זלטקין כדי לשקול לערער עליו. גזר הדין של אשבל כפוף לכך ששירות המבחן ימצא אותו מתאים לעבודות שירות בתסקיר מבחן.
לדברי השופט, השניים הכחישו את המסר המסית אך "דימו את מעשי הרצח באמצעות דקירת תמונות הנרצחים ונירמלו מעשה טרור קיצוני". על אשבל אמר עוד השופט כי "מתוקף מעמדו הוא ליבה את היצרים". לדבריו, "תרומתו למעשה היא גבוהה מאוד. בהתחשב בזמן שחלף מהאירוע, הוא ניצב במקום אחר ממה שהיה במעמד האירוע. הוא הורשע גם באחזקת נשק".
"כל התיק הזה נברא רק בשביל להכשיר עינויים של יהודים", אמר אשבל אחרי מתן גזר הדין. "חבל שזה מה שמדינת ישראל בוחרת לעסוק בו".
חתונת השנאה | החתן יקיר אשבל אחרי גזר הדין: "כל התיק הזה נברא רק בשביל להכשיר עינויים של יהודים. חבל שזה מה שמדינת ישראל בוחרת לעסוק בו"@VeredPelman pic.twitter.com/KIhjgF0g0a
— כאן חדשות (@kann_news) April 23, 2023
לדברי עורך דינם, משה פולסקי, מארגון חוננו, "כתב האישום הזה הוא רדיפה פוליטית. בית המשפט אימץ את התזה המופרכת של הפרקליטות שראתה באירוע מפגן הסתה. כתב האישום הזה לא היה צריך לבוא לעולם. מדובר באירוע שאינו מכבד, אך ספונטני, ללא כל כוונה לדבר, ודאי שלא להסתה. האירוע כולו היה כמחאה נגד 'חקירות הצורך' שכללו אמצעים פיזיים שהפעיל שב"כ נגד עמירם בן אוליאל ונערים אחרים שהיו באותה התקופה במרתפי השב"כ. לרשויות המדינה היה נוח להסיט את הלחץ התקשורתי מהפעילות הלא-חוקית הזו של שב"כ לאירוע שמוטב שלא היה קורה, אך אינו חוצה את הרף הפלילי".
בתחילת החודש שעבר בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע ארבעה משתתפים בחתונה, שהיו אז קטינים, בהסתה לאלימות. את זיכויו של משתתף חמישי בית המשפט הותיר על כנו, מחמת הספק. זאת אחרי שבית משפט השלום בבירה זיכה אותם והפרקליטות ערערה.
"חתונת השנאה" נערכה בסוף שנת 2015 בירושלים, כארבעה חודשים אחרי רצח בני משפחת דוואבשה בכפר דומא. אשבל, החתן, נראה נישא על כתפיים כשהוא מנופף ברובה ובתמונה של משפחת דוואבשה. לפי כתב האישום, מסביבו רקדו אחרים בהתלהבות, תוך הנפת כלי נשק. לרבים מהמשתתפים יוחסו עבירות של הסתה לאלימות או לטרור, ואף תמיכה בארגון טרור ותמיכה בגזענות.
בית המשפט קבע כי הארבעה ידעו בזמן אמת על הרצח בדומא והבינו שהתמונות שהונפו בחתונה היו של בני המשפחה והיו מודעים לתוכן המסית ולאפשרות שהדבר עשוי להוביל למעשה אלימות, או לכל הפחות עצמו עיניהם מאפשרות כזו.
לגבי המשתתף שזוכה, הצעיר מכולם, שהיה בן 13 בזמן האירוע, בית המשפט קבע כי לא הוכח במידה הנדרשת אם ומה ידע אז על הרצח בדומא ופרטיו. בנוסף, בית המשפט בחן את קביעות בית משפט השלום לנוער ביחס לסוגיית ההגנה מן הצדק וטענת האכיפה הבררנית אך החליט שלא הוכחה אכיפה בררנית פסולה, בוודאי לא כזו שמצדיקה את ביטול כתב האישום. עונשם של המורשים ייקבע בבית משפט השלום.
