יום העצמאות התשפ"ג: טקס הענקת פרסי ישראל יחתום היום (רביעי) את אירועי החג. הזוכים בפרס השנה הם: אביטל גזית, יורם דינשטיין, יוסי לוי (דקלון), רחל הבר, יהואש הירשברג, זמירה מברך, אמל נסראלדין, עמנואל פלד, מיכל רובנר, מיכל שוורץ, דב שוורץ ואמנון שעשוע.
שידור חי
חתני וכלת פרס ישראל של מפעל חיים, זכו על תרומתם המיוחדת לחברה ולמדינה: נשיא ומנכ"ל "מובילאיי" פרופסור אמנון שעשוע, יו"ר עמותת "מתנת חיים" הרבנית רחל הבר ואמל נסראלדין.
> על ההחלטה לבחור בשעשוע כתבה ועדת הפרס כי הוא "סיפור הצלחה ישראלי, השגריר של המצוינות, ההעזה והיצירתיות הישראלית בעולם". עוד ציינה הוועדה כי לשעשוע "תפקיד מכריע בהפיכת ישראל למעצמה עולמית בתחום הבינה המלאכותית והתחבורה החכמה מצילת החיים".
> הרבית הבר זכתה בפרס על כך שהיא "מפיחה בחולי הכליה רוח חיים ותקווה לחיים", לשון הוועדה. עוד נכתב: "הבר מלווה את התורמים, המושתלים ובני משפחותיהם לאורך כל הדרך, ועד להחלמתם, ממשיכה את דרכו של בעלה, הרב ישעיהו הבר, שהקים לצידה את עמותת 'מתנת חיים'. מפעל זה מקדש את החיים, מעניק חיים חדשים, מקרב בין כלל חלקי החברה הישראלית וניתן לחולים, ללא הבדל דת, גזע ומגדר".
> את הבחירה בנסראלדין נימקה הוועדה בכותבה כי "הוא מוביל בפעילותו הציבורית ובמנהיגותו החברתית את העדה הדרוזית, השפעתה ושילובה במדינת ישראל". לדבריה, "פועלו כולל, בין היתר, גיוס דרוזים לשירות צבאי, הקמת מכינה קדם צבאית, הקמת יד לבנים לעדה הדרוזית, שילוב נשים דרוזיות בעבודה ובתעשייה ומתן זכויות שוות לעובדים דרוזים ויהודים".
> חתן פרס הזמר העברי הוא יוסי לוי, הידוע בכינויו "דקלון", מחלוצי המוסיקה הים-תיכונית הישראלית. הפרס הוענק לו על כך ש"העניק נופך ייחודי לזמר העברי ובה משתקפת אישיותו הייחודית - נעים זמירות ישראל". זאת אחרי שהזמר שלמה ארצי סירב לקבל את הפרס לפניו.
> בפרס על חקר החינוך זכתה פרופסור זמירה מברך, לשעבר המדענית הראשית של משרד החינוך. הפרס הוענק לה בזכות היותה "פורצת דרך, מהמובילים בארץ בתחום חקר תהליכים קוגניטיביים ומטא-קוגניטיביים וקידום החינוך המתמטי בישראל ובעולם", לשון הוועדה. עוד ציינה הוועדה כי "מברך פיתחה וחקרה שיטות הוראה חדשניות לשיפור ההישגים הלימודיים של כלל הלומדים, ובעיקר של תלמידים מהפריפריה ומרקע סוציואקונומי מגוון".
> בפרס על חקר מדעי החיים זכתה פרופסור מיכל שוורץ. הוועדה בחרה להעניק לה את הפרס "על תגליותיה פורצות הדרך, שהביאו להבנה חדשה של התפקוד המשותף של מערכת החיסון והמוח". עוד הוסבר: "עבודתה פתחה כיווני מחקר חדשים בחקר המוח ובהבנת מחלות מוח ניווניות חשוכות מרפא. תגליותיה כוללות את תפקיד המפתח של תאי מערכת החיסון בתהליכי ריפוי מערכת העצבים המרכזית, גילוי חשיבות מערכת החיסון בתפקוד המוח הבריא וגילוי הקשר בין ירידה בתפקוד מערכת החיסון ודמנציה. היא התייצבה באומץ מול הדעה שהייתה מקובלת בתחום, העלתה השערה מקורית והצליחה להוכיח את אמיתותה. עבודתה מהווה בסיס לפיתוח תרופות למחלות מערכת העצבים המרכזית".
> כלת הפרס בתחום האמנות הפלסטית היא האמנית מיכל רובנר, ממייסדות בית הספר לאמנות "קמרה אובסקורה" בתל אביב. הוועדה הסבירה כי זהו מוסד חלוצי שביסס את זירת הצילום האמנותי העכשווי בישראל, וכי יצירתה האמנותית של רובנר "מתייחדת בשפה מקורית ופורצת דרך בתחום הצילום, הווידאו והמיצב האדריכלי". עוד נכתב כי "רובנר זכתה להכרה משמעותית והצלחה בארץ ובעולם על ידי המוזאונים החשובים וקהל שוחרי האמנות".
> חתן הפרס בתחום חקר הכימיה והנדסה כימית הוא פרופסור עמנואל פלד, מדען בטריות ותאי דלק. ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי "מחקריו פורצי הדרך בהבנת מנגנוני הפעולה וההתכלות של סוללות, משמשים לפיתוח דורות מתקדמים של סוללות בעולם כולו". עוד ציינה הוועדה כי הפרס מוענק לו על "המחקר החלוצי בפיתוח סוללות לצבירה והמרה של אנרגיה, ועל תרומתו הנרחבת לתעשייה הישראלית ולביטחון המדינה".
> בפרס חקר המשפטים זכה פרופסור יורם דינשטיין, לשעבר נשיא אוניברסיטת תל אביב. לדברי הוועדה, דינשטיין הוא "מהאבות המייסדים של תחום המשפט הבין-לאומי בישראל, באקדמיה ומחוצה לה, ויש לו זכויות ראשונים גם בביסוס מעמדה העולמי של ישראל ושל האקדמיה הישראלית בתחום המשפט הבין-לאומי".
> בפרס בתחום המוסיקה והמוסיקולוגיה זכה פרופסור יהואש הירשברג. הירשברג הוא מוזיקולוג, ויולן, מלחין, מחבר ספרי עיון ופרופסור אמריטוס בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. את הפרס הוא קיבל על היותו הראשון שחקר את התפתחות המוזיקה האמנותית ביישוב היהודי בארץ ישראל המנדטורית ולאחר קום המדינה. "להירשברג מחקרים מקיפים על המוזיקה בתולדות היישוב, ומונוגרפיות על מלחינים למן פאול בן חיים ועד ליוצרים החיים אתנו היום", כתבה הוועדה. "הוא קירב לבבות של מאזינים רבים למוזיקה האמנותית מתקופת הרנסנס ועד ימינו".
> חתן הפרס בתחום חקר מחשבת ישראל, פילוסופיה וקבלה הוא פרופסור דב שוורץ. הוועדה הסבירה: "שוורץ קבע נורמות חדשות של שיטה ומחקר. חיבוריו ממפים את החוגים הפילוסופיים שפעלו בספרד, בפרובנס ובביזנטיון בשלהי ימי הביניים". הוועדה ציינה במיוחד את "הדגשת המימד התיאולוגי בהגות הציונות הדתית ואת תרומתו רבת-הערך לחקר מקומה של המוסיקה בהגות היהודית".
> בפרס על חקר מדעי הסביבה והקיימות זכה פרופסור אביטל גזית. "הוא חוקר מוביל בתחום לימינולוגיה (חקר גופי מים מתוקים) ומערכות אקולוגיות בסביבות אלה. לצד המחקרים אלה, הוביל פרופ' גזית פעילות חלוצית לבחינת בריאות הנחלים בישראל ופעילות רחבת-היקף לשיקום נחלי ארצנו", לשון הוועדה. "לצד עבודתו המדעית, הוא תרם לשמירה על הכנרת ועל בריכות החורף בישראל, והשכיל ליישם את המדע במאבקים ציבוריים ובהחלטות מדניות שהתבטאו בשטח".
בשל אי הסכמות, לא יחולק השנה פרס ישראל בתחום הספורט. חברי הוועדה, אבי נמני, רותם ישראל, פרופ' אבי מויאל וקרן ליבוביץ', לא הגיעו להסכמה פה-אחד על הענקת פרס ישראל לספורטאים מצטיינים.
הטקס נערך במרכז הקונגרסים בירושלים, במעמד הנשיא יצחק הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, נשיאת בית משפט העליון אסתר חיות, ראש עיריית ירושלים משה ליאון ושר החינוך יואב קיש. פרס ישראל הוא הפרס היוקרתי ביותר שניתן במדינה בתחומים שונים של העשייה והיצירה בישראל.
