הכיתות בישראל צפופות יותר, שכר המורים נמוך יותר – וההישגים במבחנים הבינלאומיים נמוכים על אף שמספר שעות הלימוד גבוה יותר מהממוצע של המדינות המפותחות. כך עולה מהדוח השנתי שמפרסם היום (שלישי) ה-OECD לענייני חינוך, EAG (ר"ת Education at a Glance), אשר משווה בין מערכות החינוך במדינה החברות בארגון. למרות הפער בשכר, הדוח דירג את ישראל שנייה מבין מדינות ה-OECD בשיפור שכר עובדי ההוראה שלה.
צפיפות התלמידים בכיתה בבית ספר יסודי גדול ב-27% מאשר במדינות ה-OECD. כך, מספר התלמידים בישראל הוא 26.8 לעומת 21.1 במדינות המפותחות. בחטיבות הביניים עומד פער זה על 20% - 28 תלמידים לעומת 23.3 בממוצע של ה-OECD. במשרד החינוך מציינים כי נתונים אלה מתייחסים לשנה שבה טרם החלה רפורמת צמצום התלמידים בכיתות, שבשלוש השנים האחרונות הוחלה על כיתות א'-ג', וצפויה להתרחב בשנה הבאה לכיתות ד'.
במשרד החינוך מבטיחים כיתות פחות צפופות (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
הדוח מתייחס גם לשכר המורים. מהנתונים עולה כי שכר המורים הממוצע בישראל אמנם השתפר בשנים האחרונות, בעקבות רפורמת "אופק חדש" ו"עוז לתמורה", אך עדיין אנשי המקצוע בישראל מרוויחים פחות בהשוואה למקביליהם בחו"ל.
נכון לשנת 2015, שכרם השנתי של מורים בחינוך יסודי במשרה מלאה, בעלי 15 שנות ותק, עומד על 29,718 דולר. זאת, לעומת 42,864 דולר בממוצע במדינות המפותחות. בחטיבות הביניים השכר הממוצע הוא 32,509 דולר לעומת 44,623 במדינות החברות ב-OECD, ובתיכונים - 27,036 דולר לעומת 46,631.
התלמידים לומדים יותר, המורים צעירים מהממוצע
בדוח נבדקו גם מספר שעות לימוד החובה של התלמידים בחינוך היסודי, שגבוה בישראל ב-25% מהמספר הממוצע במדינות ה-OECD. חטיבות הביניים בישראל מקדישות יותר שעות לימוד מאשר יתר המדינות למקצועות הקריאה, המתמטיקה, המדעים ושפות זרות, בפער של 7%. למרות כמות השעות הגדולה יותר, הישגיהם של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים עדיין נותרים נמוכים יותר ביחס לממוצע ה-OECD.
עוד עולה מהנתונים כי ההוצאה הלאומית של ישראל לחינוך פר תלמיד אמנם עלתה ב-15% בין השנים 2014-2010, אך היא עדיין נותרה נמוכה יחסית – כ-7,800 דולרים לכל תלמיד בשנה, לעומת 10,800 דולר המושקעים בממוצע בכל תלמיד במדינות הארגון. באותן שנים, ישראל דורגה במקום השני מבחינת שיעור הגידול בהוצאות החינוך.
התלמידים בישראל לומדים יותר שעות מב-OECD (צילום: מאיה לוין, פלאש 90)
נכון לשנת 2015, המורים בכלל מערכת החינוך בישראל היו צעירים יותר מהגיל הממוצע של מקביליהם במדינות ה-OECD. גילם של מחצית מהמורים בארץ הוא עד 39. מבין המדינות שנבדקו, המורים במערכת החינוך היסודי בישראל היו הצעירים ביותר אחרי אלה של קוריאה הדרומית. מורי חטיבות הביניים והחטיבות העליונות בישראל נמצאו הצעירים ביותר אחרי אלה של קוריאה הדרומית וארצות הברית.
הדוח התייחס גם לתחום ההשכלה הגבוהה – שם נמצא כי אחוז בעלי ההשכלה הגבוהה בישראל גבוה יותר מהממוצע במדינות שנבדקו, ועומד על 49.9% לעומת 35.5%. עוד נמצא כי 87% מהאוכלוסיה בישראל השלימה השכלה תיכונית, גם מעל הממוצע במדינות ה-OECD, העומד על 78%.
הסתדרות המורים: "השיפור רחוק מלהספיק"
מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, הגיב היום לפרסום הדוח ואמר כי יש בו נקודות אור. "דוח ה-OECD מצביע על שיפורים במדדים רבים, ובעיקר בשכר המורה. איכות החינוך מתחיל באיכות ההוראה, ושימוש מושכל במשאבים מאפשר לנו לשפר את איכות ההוראה בישראל. הדוח מלמד על כך שהתלמיד מקבל יותר שעות הוראה, והמורה מקבל יותר תגמול עבור השקעתו. בכוונתנו לפעול לחיזוק שדרת המורים הן הצעירים, והן הוותיקים, שכן בסופו של דבר הם מהווים את עמוד השדרה של מערכת החינוך".
מנגד, מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, הדגישה כי למרות מגמת השיפור בשכר המורים, שכרו הממוצע של מורה בישראל בחינוך היסודי עדיין עומד על 69% בלבד משכר עמיתיו במדינות ה-OECD. "מדובר בנתון שאנו לא יכולים להשלים איתו, המוכיח מעבר לכל ספק כי השיפור רחוק מלהיות מספיק", אמרה בן דוד. "לכך יש להוסיף את העובדה כי עובדי ההוראה בבתי הספר היסודיים עובדים קשה יותר, ונוכחים יותר בעבודה מאשר עמיתיהם במדינות ה-OECD".
גם יו"ר ארגון המורים, רן ארז, השמיע ביקורת על רקע פרסום הדוח. "פרסומים בינלאומיים מוכיחים עד כמה המורים בישראל צודקים בטענותיהם באשר למתרחש במערכת החינוך", אמר. "הפרסומים האובייקטיבים של ה-OECD מצביעים על צדקת טענתנו, שלפיה השכר המורה ההתחלתי של מורה בחינוך העל יסודי חייב להיות 8,000 ש"ח ברוטו לפחות. השכר של המורה הוותיק יותר צריך לעלות ביחס דומה. שר החינוך והאוצר חייבים להיות להיות ערים לנתונים. עתיד ילדינו תלוי באיכות החינוך שהם מקבלים".
