מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, פנה בדחיפות אתמול (שני) למנכ"ל משרד הרווחה, אביגדור קפלן, בעקבות חשיפת התכנית "סדר יום" בכאן רשת ב', כדי למצוא ליסמין (שם בדוי), אישה בת 50, שלוקה בחירשות ובעיוורון, מקום שמתאים למצבה. יסמין מאושפזת במחלקה סגורה בבית החולים הפסיכיאטרי שער מנשה במשך כמעט 30 שנה. בשל מצבה, ומכיוון שלא לימדו אותה, היא אינה יכולה לדבר ולתקשר עם הסביבה.
עורכת הדין אדמית רוזנצוויט, המייצגת מאושפזים בכפייה, פגשה את יסמין ותיארה את מצבה: "בפגישה הראשונה שלי איתה, איש הצוות גרר אותה כשהוא תופס את ידה. יסמין השתוללה בגלל הבהלה. מאותו הרגע הבנתי את קיצוניות המצב שיסמין נמצאת בו ומתמודדת איתו. ברגע שהבינה שאני לא אפגע בה, היא נרגעה. למעט לשבת לידה, לא הייתה לי שום דרך לתקשר איתה. את אותו הדבר יכולים היו לעשות גם בבית החולים. אף אחד לא התעניין בחוויה האיומה שהיא עוברת יום יום".
בדוחות של בית החולים עולה ביקורת על המעורבות הנמוכה של המשפחה. רוזנצוויט אמרה כי "בית החולים היה צריך לתווך את מצבה של יסמין למשפחה ולעזור להם להתמודד, במקום זה הם עודדו את הפחד שלהם".
רן רזניק, כתב ופרשן לענייני בריאות ב"ישראל היום", הסביר בתוכנית כי במשרד הבריאות "חושבים שיש כאן קטסטרופה, ואולי את אחד המקרים הכי קשים בתולדות המערכת הפסיכיאטרית בארץ - במשך כמעט 30 שנה לצוות הרופאים והאחיות אין דרך לדעת מה יסמין חושבת, מרגישה ורוצה".
יעל קקון, מנהלת המכון לקידום החירש, אמרה בתגובה לחשיפת המקרה כי הטיפול שמקבלת יסמין אינו ראוי וכי מקרים מסוג זה לא צריכים לקרות בעולם מתוקן:
"הטיפול שהיא מקבלת אינו תואם את הצרכים הייחודיים שלה. נקווה שמקרים מסוג זה לא יחזרו - זה לא ראוי בעולם מסודר ומתוקן" - תגובתה של יעל קקון, מנהלת המכון לקידום החירש pic.twitter.com/3pPupcnVWl
— כאן | רשת ב (@ReshetBet) 16 בינואר 2018
ננה בר, חוקרת באקדמיה, פעילה חברתית בתחום זכויות האדם החירש, וחירשת בעצמה, כתבה לתכנית: "אבוי לבושה. קרוב לוודאי שיסמין חירשת ועיוורת, אבל לא אילמת. הדיבור נרכש על ידי שמיעה, וכשאין שמיעה ואין עבודה חינוכית נכונה, לא לומדים לדבר, לא לומדים לסמן את שפת הסימנים. היכולת לרכוש שפה קיימת, אבל המערכת לא מעסיקה מורים ואנשי חינוך מהאוכלוסייה החירשת שיוכלו לתקשר איתה וללמד אותה שפת סימנים על כף היד. איזו מדינה עקומה יש לנו שמשקיעה מיליוני שקלים בכליאה, ומסרבת להשקיע הרבה פחות בהעסקת מורים שיוכלו ללמד ולתקשר איתה".