העשירון העליון בישראל הרוויח פי 12 מאשר העשירון התחתון בשנת 2016, ואילו המאון העליון השתכר פי 23 - כך עולה מהדו"ח השנתי של מרכז אדווה שהתפרסם היום (רביעי).
לפי הדו"ח, מאז שנת 2012 גדלה ההכנסה הכספית של משקי הבית בכל העשירונים בין 10% ל-17% אך עם זאת, פערי ההכנסה נותרו גבוהים. בין השנים 2000 ל-2015 גדל שיעור הנשים שמשתכרות מעל לשכר הממוצע מ-18.6% ל-25.9%, בעוד שאצל הגברים העלייה הייתה מ-37.7% ל-43.9%.
בראש סולם השכר בשנת 2016 ניצבו גברים אשכנזים עם שכר ממוצע של 17,600 שקלים; אחריהם גברים אשכנזים שנולדו בארץ, גברים מזרחים ילידי הארץ, וגברים מזרחים שעלו עד תחילת שנות ה-90. בתחתית סולם השכר נמצאות נשים יוצאות אתיופיה ונשים ערביות עם שכר ממוצע של כ-5,000 שקלים.
מחברי הדו"ח מציינים כי שכרם של ערבים ישראלים היה נמוך מאוד בהשוואה לזה של כלל האוכלוסייה, והיה 51% מן הממוצע אצל נשים ו-76% מן הממוצע עבור גברים בשנת 2016. גם שכרם של ישראלים יוצאי אתיופיה היה נמוך יחסית ועמד על 74% מן הממוצע.
בדו"ח נכתב כי רק כשליש מקרב בני הנוער בשנתון שמסיים לימודי תיכון למדו לאחר מכן לימודים אקדמיים. בקרב תלמידים יהודים הנמנים עם האשכולות הנמוכים, 1 עד 4, שיעור הממשיכים בלימודים אקדמיים, עמד על כמעט 24% בשנת 2008. לעומתם, תלמידים הנמנים עם האשכולות 10-8 היה יותר מכפול -53%.
כותבי הדו"ח מציינים כי המשק אכן נמצא בצמיחה, אך אומרים כי היא מתבססת במידה רבה על גידול בצריכה הפרטית המשקף ביקושים של העשירונים הגבוהים, וכן על התרחבות התעסוקה בענפים המשרתים, לרוב בשכר נמוך, את הצריכה הגוברת של העשירונים הגבוהים. ד"ר שלמה סבירסקי, ממחברי הדו"ח, אמר כי "הנס הכלכלי שבו מתפארת הממשלה הוא במידה רבה נחלתו של מיעוט שהישגיו הגבוהים מעלים את הממוצע הכללי".
