"אחרי שפניתי למפכ"ל המשטרה ולא קיבלתי התייחסות, נכנעתי והחלטתי לקחת את ה'שירות' שלהם. הבנתי שאין לי הרבה מה לעשות. לא הייתי שלם עם ההחלטה וזה צרב לי בבטן כל הזמן, ולא ישנתי בלילות". כך מספר ניסים סרוסי, בן 66 ממיתר, שבבעלותו כרם סמוך למחלף עומר בדרום. סרוסי נענה להצעה שקיבל מאנשי השבט הבדואי המתגוררים סמוך לחלקה שלו, ושילם עבור שמירה במקום.
בסוף, הוא החליט שנמאס לו לשלם: "עברו שנתיים שהיה לי 'שקט יחסי', והתפוצצתי. והחלטתי שאני לא יכול להמשיך יותר. בדיוק אחרי הבציר הראשון אמרתי להם 'חבר'ה נגמר הסיפור, אני לא בעסק'". מאז, לדבריו, הפריצות חזרו - ובגדול.
סרוסי, מפונה מגוש קטיף, קיבל את החלקה הנוכחית בשנת 2013, בתום שמונה שנים של ניסיונות להשיג חלקת אדמה חלופית, במקום החלקות שהיו לו במקום מגוריו הקודם ביישוב גן אור, בגוש שפונה מתושביו.
"באתי לטעת פה כרם, ועשיתי בדיקות קרקע כמו שכולם עושים", מספר סרוסי, על המפגש הראשון עם השכנים מהשבט הבדואי המתגורר סמוך לחלקה. "ואז באו השכנים, והסבירו לי שאני צריך את השמירה שלהם, אחרת יהיה לי רע מאוד ולא אוכל לעבוד פה".
לאחר שסרוסי סירב להצעה, הגיעו הנזקים הראשונים. "הקמתי פה גדר והיא עמדה אולי שבוע. באו והרימו לי את השער הראשי ועוד שער אחורי, ועוד כמה מאות מטר של גדר. עשו לי עוד כמה נזקים גנבו ציוד, עקרו, כרתו שלושים עצים, והם ממשיכים לטרטר לי ולהציע לי כל מיני הצעות ואני מסרב".
בתגובה לפריצות ולנזקים, סרוסי מעיד כי התלונן במשטרה פעמים רבות: "אני על כזה דבר הולך למשטרה, והמשטרה אומרת לי – 'מה אין לך שומר מקומי? כדאי שיהיה לך'. אני עוד לא יוצא משער המשטרה והתלונה נסגרה".
לבסוף הוא החליט להיכנע ולשלם. אבל לאחר שנתיים, הודיע על הפסקת התשלומים. לאחר מספר פריצות ונזקים מינוריים, הגיעה הפריצה הגדולה. "הם נכנסו חתכו פתח של שישה מטר בגדר, נכנסו עם משאית והעמיסו את כל הציוד החקלאי שהיה פה. מהתחלה ועד הסוף. הדבר שלא הצליחו לקחת זה הטרקטור שהיה נעול בתוך מכולה. שוב הלכתי למשטרה והתלוננתי, והנה אנחנו עומדים היום, חודשיים לפני בציר. מי יודע אם יהיה בציר".
לדבריו, שווי הציוד החקלאי שנגנב עומד על למעלה ממאה אלף שקל, אבל זה לא הכל. "הנזק הכי גדול זה הפגיעה בלב ובנשמה שלי. עשו אותי עבד נרצע שאני כבול רק אליהם ואני לא יכול לנהל את חיי כמו שאני רוצה".
על ההחלטה להפסיק את התשלום הוא אומר: "זה דבר שלא מסתדר עם החיים שלי והאופי שלי. כל שקל שאני מרוויח לפני שאני מביא את האוכל הביתה. אני צריך לשלם לנבלות האלה. מה עשיתי? שלא לדבר על זה שאני נשלט על ידם בצורה מוחלטת. אז למה לי, בשביל למה באתי לפה לעבד את האדמה, בשביל להיות עבד שלהם?"
נזקים בכרם של ניסים סרוסי
סרוסי בטוח שמדובר בדמי חסות – בפרוטקשן ברור, משום שעבור שירותי השמירה שעליהם הוא משלם הוא לא מקבל דבר. "קודם כל הם לא באמת שומרים. הם מכריזים פה באזור שזה בשליטתם, וזה אמור להספיק. אבל גם אם הם שומרים - מי הם שיכריחו אותי שהם ישמרו לי. אני רוצה לשמור לבד, אני רוצה שאלוהים ישמור, אולי אני רוצה שלא תהיה שמירה?"
על זהות הגנבים הוא אומר: "יש פה שלושה שבטים בדואים שגרים מסביבי. במקרה השבט שגר פה קרוב מאחוריי, זה השבט שחולש על השטח הזה. אבל אני לא בטוח שזה הם. אני כמעט בטוח שזה לא הם עצמם לקחו את הציוד, כי אחרת הייתי מוצא אותו. אולי יש להם הסכמים ביניהם, והם מודיעים למישהו אחר שיבוא לקחת את הציוד".
סרוסי מתאר כיצד הגיבו לאורך השנים במשטרה לתלונות אלו: "אתה מגיש תלונה. ואז השוטר בתחנה שואל אותך 'יש לך צילומים?' ואין לי צילומים. הוא שואל 'יש לך שומר?' ואני עונה שאין לי. חקירה פשטנית, שאני יכול לראות באתר של המשטרה שהיא נסגרה מיד באותו יום". הוא מבהיר כי ההצעה לשלם עבור שירותי השמירה איננה נוהל רשמי של המשטרה, והיא והוצעה רק כעצה ידידותית של הנציגים בתחנה. "אומרים לי – 'למה לך להסתבך בצרות? אנחנו לא יכולים לפתור לך את הבעיה. לטובתך אנחנו רק מייעצים לך עצה טובה. תשמש בשירותים שלהם. זה עובד".
סרוסי פנה לוועדות הכנסת שדנו בנושא בשבועות האחרונים, וסיפורו פורסם במספר כלי תקשורת וברשתות החברתיות. בעקבות זאת, הגיעו אליו פעילי עמותת "השומר החדש" המסייעת לחקלאים, והם שלחו אליו מתנדבים המתייצבים בחלקה מספר לילות בשבוע. ביתר הלילות שומרים במקום חבריו לצבא של בנו, רונן.
סרוסי מדגיש שבמהלך החודש האחרון חל שינוי ביחס לתלונותיו מצד הרשויות ומצד המשטרה. "אם היית שואל אותי לפני שבוע, הייתי אומר לך חד וחלק שאני חש מופקר לחלוטין. אבל אולי בעקבות כל מה שקורה בדרום בתקופה האחרונה, בפעם האחרונה שבאתי והגשתי תלונה, התייחסו לתלונה הזאת מאוד ברצינות. עשה רושם שהם נרתמים לעזור לי ולנסות לאתר את הפריצה הזאת. אבל ימים יגידו אם זה באמת שינוי מדיניות שיביא לתוצאות או שזה עניין של גימיק תקופתי".
"אני היחיד פה בסביבה הקרובה שמנסה להילחם בהם. השכנים הקרובים שלי פה קנויים להם כבר הרבה זמן ומשלמים להם, והם חיים עם זה. אני לא יכול לחיות עם זה, אז אני בצרות". סרוסי גם משייך את האירועים נגדו לפרוטקשן וגם לטרור חקלאי. "קודם כל זה פרוטקשן ברור. הבהירו לי את זה בצורה כזאת וגם העובדות בשטח מראות שזה פרוטקשן. אני גם משייך את זה לטרור לאומני - יש לי פה כמה שכנים חקלאיים בדואים, להם אין את הצרות האלה. לי יש. איך אפשר להסביר את זה?"
הוא בטוח שיש דרך לטפל באופן גורף בפשיעה החקלאית: "קל מאוד למדינה לדעתי לפתור את זה, אם היא תפעיל פה ריבונות - תבוא ותבהיר חד משמעית שכל אחד אחראי על השטח שלו. כל אחד מתעסק עם שלו ולא מתעסק עם דברים של אחרים. ואם לא – הם הרי יושבים פה רובם ככולם על אדמות מדינה לא שלהם. אם לא – קח אותם תסלק אותם מפה. יש להם את כל הזכות ואת כל הכלים לעשות את זה".
מספר שעות לאחר שהצטלם לסרטון של כאן חדשות בכרם שלו, הגיעה התנכלות נוספת: עם רדת החשכה נגנבו מהחלקה עגלת ציוד חקלאית ומרסס. שווי הציוד עומד על אלפי שקלים. לדברי בנו רונן, מדובר בנזק משמעותי, משום שבעונה זו נדרש המרסס לעבודה השוטפת בכרם. סרוסי מיהר להגיש תלונה במשטרה. גם בתלונה זו טרם נמצא הציוד הגנוב ולא אותרו חשודים במעשה.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, המקרה המתואר נמצא בחקירה פעילה שעדיין מתנהלת ולא הסתיימה כלל. זאת ועוד, לא מוכרת למשטרה כל הפניה של האזרח כאמור וראוי כי טענות חמורות מעין אלו יבדקו ע״י הגורמים המוסמכים טרם יזרקו סתם כך לחלל האוויר. למרות שהפשיעה החקלאית מהווה רק כ-0.7% מסך פשיעת הרכוש בישראל ומתוך הבנת הנזק הנגרם לחקלאים אנו משקיעים מאמץ רב במניעה, סיכול, אכיפה וחקירה של עבירות אלו".
מהמשטרה הוסיפו כי "כל דיווח על ארוע פשיעה חקלאית מטופל ע״י המשטרה מיידית, לרבות תלונות המתקבלות בגין גביית דמי חסות, כשבשנה האחרונה הוגשו עשרות כתבי אישום בנושא זה. משטרת ישראל תמשיך לחקור את המקרה ביסודיות ובמקצועיות במטרה להגיע לחקר האמת, ובד בבד תמשיך להיאבק בפשיעה החקלאית ובסחיטת דמי חסות באשר הן".
