ילדים להורים גרושים או פרודים יעידו לרוב כי החלום לראות אותם חוזרים להיות ביחד אף פעם לא נמוג. ואולם, יש גם ילדים שרוצים את ההיפך בדיוק ורק מחכים שההורים יתגרשו - הילדים של סרבני הגט. אלה שבכל דיון בתופעה המטרידה נשכחים מאחור ומוזכרים רק בדרך אגב. שרה, מור ויוסף, שחוו את הסרבנות בתוך המשפחה, פתחו בפני כאן חדשות את הצלקות - וגם את ההשפעות שלה על עתידם.
"זה מצב של חוסר אונים", מתארת שרה את השנים שבהן אמה הייתה מסורבת גט. "את רואה את אמא שלך במצב ביניים כזה, ואת לא יכולה לעשות שום דבר". מור מעידה כי לא תסלח לאביה על כך שהחזיק את אמה עגונה: "אי אפשר לסלוח על דבר כזה. זה גורם לך לאבד את האמון בבני אדם".
יוסף עדיין מחכה לאביו, שברח מהארץ בעיצומו של דיון ברבנות. האב ביקש לצאת לרגע מהאולם, ומאז לא שב. עכשיו, בנו תוהה היכן הרשויות שיתערבו כדי לעזור. "איפה המשטרה? איפה הרבנות? הרי אם רוצים למצוא בן אדם - מוצאים", הוא אומר, ושולח מסר ברור לאב: "אם אתה רוצה איזשהו סיכוי לקשר עם הילדים שלך, תחזור ותן גט".
