שיא שלילי בבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין: רק 32% מהנבחנים עברו את הבחינה הנדרשת בסוף תקופת ההתמחות על מנת לקבל רישיון לעסוק בעריכת דין, כך פורסם היום (שני). זו הפעם הראשונה שהבחינה נערכת במתכונתה הנוכחית, ואף עוררה זעם עוד בטרם פרסום התוצאות. עם פרסום התוצאות קרס אתר לשכת עורכי הדין.
80% מהנבחנים היו בוגרי מכללות, ואחוז המעבר שלהם 26%. מנגד, אחוז המעבר של בוגרי אוניברסיטאות הוא 70%, כאשר המוסדות שאחוז העוברים בקרב בוגריהן היה הגבוה ביותר הם האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב ומכללת ספיר.
הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין אשר עורכת את הבחינה מסרה כי אף שבאופן יוצא דופן הוועדה הלכה לקראת הנבחנים עוד בטרם שלב ההשגות ופסלה כמה שאלות, בכוונתה לדון במתכונת הבחינה ולקיים שימוע ציבורי לגבי מתכונת הנוכחית. "לצערנו תופעת אי הקפדה על רמה אקדמית נאותה בחלק מהמוסדות האקדמאיים אינה פוסקת ותוצאותיה משתקפות בתוצאות הבחינה", מסרו מהלשכה. "בחלק לא מבוטל ממוסדות הלימוד האקדמיים לא נדרשת אף תעודת בגרות על מנת להתקבל ללימודי משפטים".
הלשכה קראה לבחון קביעת תנאי סף רשמיים ללימודי משפטים ולערוך מבחן ממיין בתום שנת הלימודים הראשונה. "חלק ממוסדות הלימוד זוכים לנתונים עגומים ומוליכים שולל אלפי סטודנטים תמימים המתפתים לשלם סכומי עתק מתוך הטעיה לפיה יש בסכומים אלה כדי לקצר תהליכים בדרך לקבלת רישיון עריכת דין", נמסר.
מלשכת שרת המשפטים איילת שקד נמסר בעקבות פרסום התוצאות: "הנתונים, כפי שמשתקפים מאחוזי מעבר בחינות לשכת עורכי הדין, מטרידים. בכוונת השרה להיפגש בחודש הקרוב עם הוועדה הבוחנת כדי לדון על מתווה הבחינה הנוכחי. שרת המשפטים איילת שקד סבורה כי מקצוע עריכת הדין נמצא בהצפה מוגזמת אולם הדרך לצמצם את כמות עורכי הדין הינה בבחינה מסננת לאחר השנה הראשונה ללימודים. השרה תקים צוות שיבחן קיום מבחן סינון שכזה, זאת במקביל לבחינת חלופות לאלו המעוניינים להמשיך בלימודיהם במקרה בו לא יעברו את סף הבחינה".
