ממדד הקול הישראלי של המכון הישראלי לדמוקרטיה לחודש דצמבר 2022 שפורסם היום (רביעי) עולה כי 70% מהיהודים החילונים מוטרדים מיכולתם לשמר בעתיד את אורח חייהם, בעקבות התחזקות של קבוצות אחרות בחברה. עוד נמצא בסקר, שנערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות, כי 75% מהחברה הישראלית סוברים כי השפעתם הפוליטית של החרדים גדולה מחלקם באוכלוסייה.
כל הנתונים
אופטימיות לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל
במדגם נמצא כי כחודשיים אחרי הבחירות חלה ירידה ממוצעת של 6% באופטימיות לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי הישראלי, מ-46% בנובמבר ל-40% בדצמבר. בקרב היהודים נמצאה ירידה מ-48% בנובמבר ל-42% במדידה האחרונה, ובקרב הערבים, שם שיעור האופטימיים היה נמוך יותר מלכתחילה, הייתה תזוזה של 1% בלבד, מ-34% בנובמבר 33% בדצמבר.
פילוח של מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מראה בכולם ירידה בשיעור האופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל, כאשר הירידה הגדולה ביותר היא במחנה המרכז והקטנה ביותר - במחנה השמאל, שמלכתחילה שיעור האופטימיים בו היה נמוך בהרבה מאשר בשני המחנות האחרים.
אופטימיות לגבי ביטחון הפנים והחוץ של ישראל
פילוח התשובות לשתי שאלות לגבי ביטחון פנימי וחיצוני לפי מחנות פוליטיים מעלה הבדלים גדולים, אם כי בכולם שיעור האופטימיים לגבי הביטחון החיצוני גבוה מאשר לגבי הביטחון הפנים. ואולם, בעוד שבימין יש רוב לאופטימיים בשני התחומים, במרכז ובשמאל רק מיעוט קטן אופטימיים לגבי ביטחון הפנים.
מי פה בעל הבית? | האזינו להסכת עוד יום
בשני הנושאים השיעור הגבוה ביותר של המרואיינים בסקר צופים השפעה שלילית. בנושא השינוי הצפוי במעמד הבינלאומי של ישראל נרשם בקרב היהודים פער ניכר בין המחנות הפוליטיים: בשמאל 85% צופים שינוי לרעה ובמרכז 74%. לעומת זאת בימין רק 36% מעריכים כי מעמדה של ישראל ייפגע בעקבות הקמת הממשלה החדשה. בנושא זה ההבדל בין מדגם היהודים למדגם הערבים קטן - כמחצית בשני הציבורים צופים שינוי לרעה, 52% ו-49% בהתאמה. בנושא מעמדם האזרחי של הערבים בישראל, שיעור הסבורים שהקמת הממשלה החדשה תרע את מצבם בקרב היהודים ובקרב הערבים הוא דומה, ועומד על 47% ו-53% בהתאמה. פילוח לפי מחנות פוליטיים בקרב האזרחים היהודים העלה כי 78% מקרב מחנה השמאל צופים הרעה ובמחנה המרכז 61.5%. בימין לעומת זאת, רק 36% מהמחנה צופים הרעה במצבם של הערבים בישראל. במדד נמצא כי 51.5% מוטרדים מאיום על אורחות חייהם בעקבות התחזקות קבוצות אחרות בחברה הישראלית, לעומת 42% שאינם מוטרדים. בפילוח לפי מיקום העצמי של המרואיינים על הרצף חרדים-חילונים נמצא כי החילונים הם הקבוצה המוטרדת ביותר בשאלה זו, שם כ-70% הביעו חשש בנושא. בקרב מסורתיים שאינם דתיים 46.5% השיבו כי הם חוששים מאיום על אורחות חייהם, בקרב מסורתיים דתיים 34%, בקרב דתיים 22% ובקרב חרדים 19% בלבד. כ-75% מהמרואיינים העריכו כי השפעת החרדים על הפוליטיקה הישראלית היא גדולה מאוד או די גדולה ביחס לחלקם האוכלוסייה. מנגד, 57% מהמרואיינים ציינו כי השפעתן של נשים וקהילת הלהט"ב על הפוליטיקה הישראלית קטנה מחלקן באוכלוסייה, ו-55% ציינו זאת בנוגע לערבים. פילוח לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים העלה כי פחות ממחצית מהמרואיינים החרדים ציינו כי השפעת החרדים גדולה מחלקם באוכלוסייה, לעומת רוב גדול משאר הקבוצות הסבורים כך: דתיים - 85%, מסורתיים-דתיים - 70%, מסורתיים לא דתיים - 76% וחילונים - 88%. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון בין התאריכים 28-26 בדצמבר 2022, רואיינו 601 גברים ונשים בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם היא כ-3.59% ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון מדגם.השפעת הממשלה החדשה על מעמדה הבינלאומי של ישראל והמעמד האזרחי של ערבים-ישראלים
שימור אורחות חיים
השפעה פוליטית של קבוצות מיעוט
