התחקירנית מאיה, שגוייסה לחשיפת השיטה, היא פליטת מלחמה שנמצאת כרגע באירופה. היא פנתה בהודעת טקסט לאחר חיפוש בכמה אתרים, ומהר מאוד ההצעות התחילו להגיע. אחת מהן הגיעה מאפליקציית "טלגרם", ובה סרסור ישראלי בשם אלי פנה אליה בהודעה קולית עם הצעה, שלדבריו, תניב לה הרבה מאוד כסף.

בשיחת וידאו שערך עם מאיה בפנים גלויות לחלוטין, הציג לה אלי רשימה של הנחיות ודרישות. "הוא ביקש ממני להראות לו את הגוף כמו בשוק עבדים" סיפרה התחקירנית. הוא תיאר לה את הליך הבדיקה בכניסה לארץ, הסביר לה שמדובר בעסק "רציני" ודרש למחוק את כל ההתכתבויות המפלילות בטלפון הנייד.

כמו הרבה סרסורים אחרים, אלי עוקב באדיקות אחר השינויים והנהלים בנתב"ג ומשרד הפנים. הוא שוכר את שירותיו של עורך דין ישראלי, שמסייע לו בהבאת הנשים ארצה. "זה עולה 1,500 דולר להביא אותך לארץ" הוא אמר למאיה בשיחה והוסיף "אני מנסה להבין אם זה שווה לי לארגן את זה". ברגע של פתיחות אף חשף בפניה כי הביא ארצה שלוש נשים בחודש מרץ, שכולן לטענתו עובדות בישראל עד היום.

זו ככל הנראה לא הפעם הראשונה שאלי ואנשיו מביאים ארצה נשים לעבוד בזנות, והכל מתחת לרדאר של משטרת ישראל. ביחידת תיאום הסחר בבני אדם במשרד המשפטים עוקבים בדאגה אחר הנעשה בנתב"ג, ועל פי הנתונים כ-80-70 נשים שהגיעו לעבוד בזנות נתפסו בכניסה ארצה בחודשים האחרונים, כאשר 30% מהן מאוקראינה.

לא מדובר באופרציה מורכבת, או בהברחה של נשים באישון לילה. כל קורבנות הסחר שמגיעות לעבוד בזנות נכנסות דרך אולם קבלת הנוסעים בנתב"ג. לפחות פעמיים בשבוע נעמה סבתו, עובדת סוציאלית מעמותת לא עומדות מנגד, מקבלת קריאה להגיע לשדה. החשד לגבי חלק מהנשים מתעורר לאחר תשאול שלהן בביקורת הגבולות בנתב"ג. 

"הנשים בדרך כלל צעירות, בנות 22-21", סבתו אומרת. "אבל יש גם נשים מבוגרות, עם ילדים. הן יודעות שהן מגיעות לעבוד בזנות. מבטיחים להן הרבה כסף, עבודה טובה, תנאים מעולים, אווירת יוקרה וחופש. בפועל, מרגע שהאישה מגיעה היא כלואה בדירה במרכז הארץ, בשליטה מלאה של מי שמסרסר בהן". רוב מוחלט של קורבנות הסחר שהגיעו לישראל וזוהו בנתב"ג, בחרו שלא להיכנס למקלט שהציעו להן הרשויות.