דוח מבקר המדינה שפורסם היום (רביעי) מצא שורה של ליקויים בהתנהלות המדינה במגוון תחומים, כאשר בראשם ממצאים מטרידים הקשורים לאספקת מים לאזרחים ולבתי חולים בחירום. בדוח צוינו גם ליקויים באופן חלוקת הגז הטבעי של ישראל, המסתכמים בהפסדים של מאות מיליוני שקלים. כמו כן, עסק הדוח בנושאים נוספים, בהם: ההתנהלות סביב פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, השירות לנוסע ברכבת הקלה בירושלים, הבנקאות הדיגיטלית והגדלת הפטור ממס בייבוא אישי.
2.4 מיליון תושבים לא יקבלו אספקת מים סדירה בחירום
המבקר קבע כי אין לרשות המים תמונת מצב לגבי מספרם ושיעורם של התושבים במדינה הערוכים לימים הראשונים של אירוע חירום שבו לא יהיו מים בברזים. "2.4 מיליון מתושבי ישראל מתגוררים ברשויות מקומיות שאינן ערוכות כנדרש לאספקת מים בשעת חירום, ודווקא רשויות אלה שוכנות באזורים בעלי עצימות גבוהה לרעידת אדמה. תרחיש שעלול לשבש את אספקת המים".
בדוח צוין כי רק 95 מתוך 159 רשויות מקומיות בישראל מאוגדות בתאגידי מים, וכמחצית מתאגידי המים באזור המרכז והדרום אינם ערוכים כנדרש לשעת חירום. "רשות המים אינה עושה ביקורות מוכנות בקרב יותר מאלף ספקי המים במועצות האזוריות ובישובים כפריים, ואין לה תמונת מצב על מוכנותם לאספקת מים בשעת חירום. בכ-38% מהרשויות המקומיות אין מתווה חלוקת מים לאוכלוסיות הדורשות תשומת לב מיוחדת בעת אירוע פגיעה באספקת המים".
באשר לאספקת מים לבתי החולים נכתב: "בשליש (18 מתוך 59) מבתי החולים המפוקחים על ידי משרד הבריאות, לא קיים איגום מים שדי בו לספק את צורכיהם לשעת חירום כנדרש. בשלושה בתי חולים אף לא הוקם מאגר מים לשעת חירום. מאגרי המים במרבית בתי החולים לא מוגנו מפני רעידת אדמה".
תגובת רשות המים:
"ממצאי הביקורת של רשות חירום לאומית (רח"ל) שנערכה ברשות המים מצביעים על רמה גבוהה מאד של היערכות לחירום. יתרה מכך, היערכות משק המים בחירום נבחנה כבר בפועל בשלל אירועים בזמן אמת, כולל במבצע שומר חומות כאשר תשתיות נפגעו, בתקופת הסגרים של מגפת הקורונה ובמקרי בוחן רבים נוספים, ובכולם ההתמודדות בפועל הייתה טובה מאד.
"מודל ההיערכות של משק המים בישראל לחירום מהווה דוגמא בכל העולם. דוח המבקר מתייחס לנתוני הערכות כללית לחרום בתחומים שונים של חלק מן הרשויות המקומיות ומתעלם לצערנו מההיערכות הגבוהה לחירום בתאגידי המים והביוב הפועלים בתחומי הרשויות הללו.
"רשות המים מבצעת תרגילי מוכנות לחירום בתאגידים מעת לעת וברובם מופגנת היערכות מצויינת למצבים שונים. משק המים הינו משק מבוזר ביותר ובכך גם ייחודו ועוצמתו, כך שפגיעה בחלקים ממנו לא צפוייה להשבית את משק המים".
חריגות של מיליארדים ועיכובים בהקמת הרכבת הקלה בגוש דן
מבקר המדינה בדק את התקדמות פרויקט ההקמה של קווי הרכבת הקלה (האדום, הירוק והסגול) ומצא כי יותר מ-20 שנה ממועד הקמת חברת נת"ע, לא נחתם הסכם המסגרת בין משרדי התחבורה והאוצר לבינה. עוד נמצא, כי מועד השלמת הקמת הקו האדום נדחה שש פעמים לתקופה של כמעט חמש שנים במצטבר.
באשר לעלות הפרויקט, ממועד קביעת האומדן הראשוני לפרויקט הקו האדום בהחלטת הממשלה מדצמבר 2010 בסך 10.7 מיליארד שקלים, בוצעו בו 12 עדכונים. בעדכון האחרון באוקטובר 2021 היה אומדן העלות כ-18.71 מיליארד שקלים, סכום הגבוה בכ-8 מיליארד מהעלות המקורית המוערכת.
בביקורת עלה כי זמן הקמת קו הרכבת קלה העילי הסגול במטרופולין תל אביב צפוי להיות ארוך במידה רבה מזמן ההקמה של רוב הקווים שנבדקו עם מאפיינים דומים במדינות אחרות. אף שכל אחד מקווי הרק"ל עובר בשטחן של רשויות רבות במטרופולין וקשרי התחבורה ביניהן הדוקים, אין במטרופולין רשות תחבורה מטרופולינית ואף אין בה מִנהלת פרויקט הרכבת הקלה שתרכז את כל אשר קשור לפרויקט.
תגובת נת"ע: "מברכים על הדוח ומאמצים את מסקנותיו החשובות של המבקר - קצב ההקמה, ועלויות הקו האדום עומדים בסטנדרט השוואתי בין לאומי. המבקר מציין כי הגידול בתקציב נגזר מתקצוב חסר של הפרויקט. למרות הטענה על דחיות מרובות בקו האדום, הרי שרובן המוחלט של הדחיות אירעו עד שנת 2013 – עוד לפני תחילת העבודות.
"המבקר קיבל את המלצת נת"ע, ורואה חשיבות רבה בהקמת מנהלת וגוף מתאם בין נת"ע לרשויות הרבות הגורמות לעיתים לעיכובים – חח"י, חברות תשתית, רשויות מקומיות ועוד. נת"ע קוראת ליישום המלצה זו באופן דחוף, המלצה לה השלכות אופרטיביות קריטיות על לוחות הזמנים בפרויקטים השונים. נת"ע הגבירה בשנים האחרונות את הליכי הפיקוח והבקרה במטרה לשפר את ניהול הפרויקטים. החברה מובילה בנחישות את פרויקט התשתיות הגדול והמורכב שהוקם בישראל, הקמת רשת הרכבת הקלה והמטרו, ובקרוב יוכלו הנוסעים להנות מנסיעה בטוחה ומהירה בקו הרכבת הקלה האדום – הדנקל".
אובדן מאות מיליוני שקלים בגלל אופן חלוקת הגז הטבעי
המבקר מצא כי שיעור הצרכנים שצרכו בפועל גז טבעי ברשת החלוקה הוא כ-22% בלבד מהיעד שנקבע (102 מ-450 צרכנים). אי-העמידה ביעד ודחיית המועד לחיבור מחצית מספר הצרכנים שנקבעו בהחלטת הממשלה משמעותן: "אובדן חיסכון למשק בסכום שנע בין 800 מיליון שקלים לכ-1.9 מיליארד שקלים".
רשות הגז הטבעי צמצמה בנובמבר 2020 את היעד למספר הצרכנים הצפויים לצרוך בפועל גז טבעי מרשת החלוקה בכ-50%, ודחתה את חיבורם של צרכנים אלה לשנת 2025 - ללא דיון סדור או אישור שינוי היעדים בהחלטות ממשלה. "המדינה השקיעה בפרויקט רשת החלוקה 537 מיליון שקלים - 40% מהם שלא בהתאם לעקרונות מכרזי רישיונות החלוקה".
עוד נכתב בדוח כי נכון ל-2020 נסעו בישראל רק כ-170 כלי רכב מונעים בגז טבעי דחוס, מהם כ-130 אוטובוסים, כ-15 משאיות לפינוי אשפה ועוד מספר מצומצם של כלי רכב כבדים מסוגים שונים. בנוסף, רק ארבע שכונות מגורים בישראל חוברו לרשת חלוקת הגז הטבעי, וכן חובר לרשת החלוקה יישוב שבעבר חובר בצנרת למאגר גז יבשתי - כולם באזור הנגב. בעוד שלוש מ-18 שכונות שהוגדרו בפיילוט בנובמבר 2019 הוחל בהנחת רשת החלוקה.
תגובת משרד האנרגיה: "מברכים על בדיקת המבקר והתייחסותו לגבי יתרונותיו של הגז הטבעי כדלק מעבר לשם חיסכון בעלויות האנרגיה לתעשייה היצרנית בישראל וצמצום זיהום האוויר. במקטע החלוקה קיים גידול משמעותי בחיבורי הצרכנים, כאשר הרשת כמעט והכפילה את עצמה מכ-70 צרכנים בסוף 2019 לכ-140 צרכני חלוקה כיום, לרבות גידול של יותר מ-50% בפרישת רשת החלוקה המוגזת.
"רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה משקיעה משאבים וכסף על מנת לצלוח את האתגרים בחיבור מפעלים לרשת החלוקה של הגז הטבעי, ולהביא את הגז הטבעי לכל חלקי הארץ. חשוב לזכור שנוכח האתגרים של פרישת רשת החלוקה, כמו הליכי תכנון ארוכים ומצב הטופוגרפיה בשטח, המדינה פועלת במספר מישורים, בהם סיוע במימון לחברות החלוקה בפרישת התשתית, פעולות אכיפה של המשרד מול בעלי הרישיונות ותיקוני חקיקה בהיבטים שונים, כמו פישוט רגולציה והקלה בתכנון".
הבנקאות הדיגיטלית השתלמה לבנקים - לא לאזרחים
הדיגיטציה בעולם הבנקאות אשר הפחיתה את עלויות המשכורות וההוצאות הנלוות של הבנקים תרמה לגידול של 10% ברווח של חמשת הבנקים הגדולים בשנים 2021-2014. עם זאת, לא תרמה לירידה במרווחי האשראי, ורווחיהם של הבנקים במהלך השנים האחרונות גדלו בעקביות מ-10.4 מיליארדי שקלים בשנת 2014 ל-22.1 מיליארדי שקלים בשנת 2021, בהתאם לגידול בתיק האשראי הבנקאי.
כך עולה מדוח של מבקר המדינה אשר בדק היבטים שונים הנוגעים להתפתחות הבנקאות הדיגיטלית ובהם חסמים להטמעת טכנולוגיות חדשות וכניסת שחקנים חדשים בפרט בנקים דיגיטליים ורפורמות שקודמו להגברת התחרות בשירותים פיננסים ובנקאיים. לדברי המבקר, הדבר מצביע על הריכוזיות בענף ועל היעדר תחרות מספקת.
עוד מצא המבקר כי רפורמת הניידות בין בנקים מסייעת במעבר בין חשבונות בנק, ועשויה להגדיל את כוח המיקוח של הצרכן ואת היכולת של שחקנים חדשים להיכנס לשוק. עם זאת, המסמכים ששימשו לקידומה לא הצביעו על חסם בירוקרטי מובהק במעבר בין חשבונות בנק, ששיעורו בישראל הוא 2.5% ותואם למקובל בעולם. זאת ועוד, משרד האוצר ובנק ישראל קידמו את הרפורמה בלא התייחסות לטיפול בחסמים שונים המקשים על הציבור לעשות שימוש אפקטיבי במערכת הניוד, בהם החסם הפסיכולוגי, חינוך פיננסי ירוד והיעדר הבדלים מהותיים בין הבנקים.
עוד עלה כי לפי נתוני חברת שב"א, ערך העסקות המתבצעות בארנקים דיגיטליים וביישומוני התשלום גדל מכ-2.4 מיליארד שקלים ברבעון הראשון של 2020 לכ-5.4 מיליארד שקלים ברבעון השלישי של 2021. עם זאת, סוגיית איסוף המידע על הלקוחות ואופן השימוש בו אינה מוסדרת בכל הגופים המפעילים ארנקים דיגיטליים, ובפרט באלה שעיסוקם בתחום הקמעונאות.
הרכבת הקלה בירושלים: "תחושת חוסר ביטחון וצפיפות"
מבקר המדינה ערך ביקורת מעקב בעניין תיקון הליקויים שהועלו בדוח הקודם שעסק בשירות לנוסעים ברכבת הקלה בירושלים. בשנת 2021 נסעו ברכבת כ-37 מיליון נוסעים. בסקר שביצע משרד מבקר המדינה עלה כי כ-88% מתושבי ירושלים משתמשים ברכבת הקלה, וכי נקודות התורפה היא תחושת הביטחון ורמת הצפיפות בה.
המבקר אנגלמן ממליץ כי על משרד התחבורה וצוות האב להמשיך לפעול לשיפור השירות, ובעיקר להעלות את תדירות הרכבות כדי להקטין את הצפיפות בהן. נוסף על כך, נכתב בדוח כי על משרד התחבורה וצוות האב להמשיך ולפעול לשיפור תחושת הביטחון של הנוסעים בתחנות וברכבות.
הרפורמה בחברת החשמל נכשלה
הרפורמה בחברת החשמל לא הביאה לשיפור במשק החשמל במדינה ולא בחברת החשמל. 7.1 מיליארד שקלים הושקעו ב-6 השנים האחרונות, מהם 6.4 מיליארד הושקעו בשינויי כוח אדם אבל החברה טרם חתמה על הסכם להסדרת מבנה השכר. יותר ממחצית מעובדי החברה מרוויחים יותר מ- 30 אלף שקלים. הוצאות השכר בשנת 2021 עמדו על 4.85 מיליארד שקלים.
כמעט מחצית מהאומדן לתועלות שהיה אמור להתקבל מהרפורמה, 6.3 מיליארד שקלים לא יתקבלו זאת משום שהאומדן שהוצג על ידי אגף התקציבים במשרד האוצר היה גבוה יותר ובשל עיכוב במכירת תחנת הכוח רידינג.
מחיר החשמל בדרך לזינוק בעוד כחודשיים. בכמה? @lielkyzer עם הפרטים ב-#חדשותהערב pic.twitter.com/RZ0SCXTUvv
— כאן חדשות (@kann_news) October 31, 2022
בנוסף, מספר הדקות שבהן לא הייתה אספקת חשמל בשל תקלות ברשת בשנת 2021 עמד על 136 דקות. מדובר בעליה של 37.5% לעומת ערב הרפורמה ב 2017.
עוד על פי הדוח, זמני ההמתנה למוקד 103 עלו בכ-159% בשנים - 2019-2012 מ-104 שניות ל-269 שניות. זמני המתנה ארוכים מהיעדים שקבעה החברה שהיו 90 שניות לשנים 2015-2018 ו-180 שניות לשנת 2019.
בדיקת המבקר העלתה כי בשנים 2021-2018 פרשו מחברת החשמל 1,229 עובדים קבועים. החברה עמדה ביעדי צמצום מצבת העובדים הקבועים בחברה שנקבעו ברפורמה, ואף מעבר לכך, היא הקדימה את הפרישה של חלק מהעובדים.
בשנים האחרונות חל שיפור ממשי ומתמשך במצבה הפיננסי של החברה שבא לידי ביטוי בין היתר בצמצום מצבת החוב שלה וירידה בעלויותיו ובשיפור במדדים פיננסיים, אבל עלויות תפעול עדיין גבוהות כ–4 מיליארד שקלים בשנת 2021.
תגובת חברת החשמל:
"ב-4 השנים האחרונות (מ- 2018), מאז החלטת הממשלה לרפורמה במשק החשמל, חברת החשמל נמצאת בתהליך יישום משמעותי הכולל צעדי התייעלות מאסיביים ושינויים ארגוניים.
"המבקר אף שיבח לא מעט מעשייתה המשמעותית של חברת החשמל ואת ההישגים הגדולים לחברה ולמשק החשמל בכללותו. למשל, הדו"ח קבע, כי "בשנים 2018-2021 חח"י יישמה את הצעדים השונים שנקבעו ברפורמה, ובכללם צמצום מצבת העובדים הקבועים, צמצום חלקה במקטע הייצור ע"י מכירת תחנות כוח לפי הלו"ז המתוכנן, ונקיטת צעדיי התייעלות פנימיים".
"המבקר קבע שהחברה עומדת ביעד שנקבע למצבת כוח האדם הקבוע, שחל שיפור ממשי ומתמשך במצבה הפיננסי של החברה, שהחברה עומדת ביעד של צמצום חלקה במקטע הייצור, שעלויות השכר בעקבות הרפורמה נמוכות בכמיליארד ₪ לעומת תרחיש ללא רפורמה, שחלה ירידה בעלויות פיתוח הרשת ושחל שיפור במדד שביעות הרצון של לקוחות שפנו למוקד 103.
"מבין הנקודות לשלילה נכתב, כי חלה מגמת הרעה במדד דקות אי-אספקה, מצבת כוח אדם ארעי חורגת מיעדי הרפורמה, החברה טרם חתמה על הסכם שכר שיסדיר את השינוי, עלייה בעלויות התפעול. יחד עם זאת, בדו"ח הסופי נותרו קביעות ומסקנות שלעמדת החברה אינן מביאות לידי ביטוי את מלוא הנתונים שהונחו בפני צוות הביקורת.
"חברת החשמל מכבדת ומעריכה את העבודה הרצינית שנעשתה במשרד מבקר המדינה ורואה בכל הערה והארה כמשוב משמעותי לפעילות החברה. צוות לתיקון ליקויים בראשותו של מנכ"ל החברה, מאיר שפיגלר, פועל בהתאם להחלטות והמלצות המבקר, כלל הלקחים והמסקנות של מבקר המדינה נלמדו, הוטמעו והופנמו, ולאורם החברה ממשיכה לפעול. כל זאת, על מנת ליישם את הרפורמה כפי שנקבעה ולהמשיך להיות חברת האנרגיה הלאומית המובילה בארץ".
הגדלת הפטור ממס בייבוא אישי מחו"ל ככלי להפחתת יוקר המחיה
על פי הדוח, בשנת 2021 המסחר המקוון גלגל כ-5 מיליארד שקלים, אך סך הקנסות נגד עסקים שפגעו בצרכנים עמדו על 135 אלף שקלים בלבד.בסקר שנערך על ידי המבקר נמצא כי 59% מהצרכנים שקנו מזון ברשת קיבלו מוצרים פגומים, המתינו זמן רב או שילמו יותר מידי. 35% סבלו מעוולות צרכניות ביתר התחומים. ב-2020 חלה עלייה של 22% במספר תיקי האכיפה שפתחה הרשות להגנת הפרטיות נגד עסקים שפגעו בצרכנים, אבל רק בפחות ממחצית התיקים הושלם הטיפול.
המבקר מדגיש את חשיבות המסחר המקוון והייבוא האישי להורדת יוקר המחיה. הוא פנה למשרד האוצר והכלכלה, יחד עם רשות התחרות, לבחון את הגדלת הפטור ממיסים בייבוא אישי ככלי להפחתת יוקר המחיה, בדגש גם על מוצרים ותחומים שבהם קיימים כשלי שוק או ניצול לרעה של מונופולים בעלי כוח שוק משמעותי שגובים מחירים מופרזים .
כמו כן קובע המבקר כי ישנם ליקויים במסגרת טיפול הרשויות בחינוך לצריכה נבונה בקרב בני נוער, ולא גובשה תוכנית שתספק מענה והסברה ראויים לאזרחים ותיקים בנושא צרכנות מקוונת.
