כל טיפ שהשארתם במסעדה בזכות שירות נדיב של המלצר או המלצרית, בעצם מטיב עם בעל המסעדה ולא עם המלצר. ככול שסך הטיפים שהמלצרים מקבלים גבוה יותר כך שכר הבסיס שהמעסיק אמור לשלם יורד. כלומר, אם דמי השירות מכסים את שכר המינימום - המעסיק ישלם רק על התנאים הסוציאליים ולא מעבר, לבחירתו.
עורכת דין לענייני דיני עבודה סיגל פעיל אמרה היום (שלישי) לרונן פולק ויאיר ויינרב בתוכנית "צבע הכסף" בכאן רשת ב כי "המשפט עוסק בברירה של בעל העסק להשתמש בכספי הטיפים כחלק מתשלום שכר העבודה של המלצרים, אך לא לשום דבר אחר". לדבריה, המעסיקים על פי חוק לא יכולים להשתמש בדמי השירות שהצרכנים השאירו לחובות העסק כמו מיסים, ביטוח לאומי והפרשות שונות לעובדים. עוד ציינה כי מה שהם כן יכולים לעשות עם האחוזים שהוספנו לטובת המלצר היא לא לשלם לו יותר מכך.
בית המשפט העליון קבע בשנת 2013 שהטיפ בישראל הוא שכר שמשולם לעובד על ידי מי שאינו מעסיקו. באירופה לעומת ישראל דמי השירות נכללים כחלק מתשלום החשבון ומכאן לקופת ההכנסות הכללית של העסק, פעולה שפוגעת משמעותית בשכר המלצרים. בישראל על פי חוק הגנת הצרכן אסור להוסיף את דמי השירות לתוך החשבון ולכן הוא נתבך נוסף.
מנכ"ל איגוד המסעדות שי ברמן הצטרף לריאיון ואמר: "לפנינו שתי אופציות - הכנסת השירות לחשבון וכך גם לבית העסק או ישות נפרדת המהווה את כל המשכורת של המלצרים או חלק ממנה". כמו כן, הוסיף: "המעסיק יכול להחליט לפי שיקוליו אם לממן את שכר המלצרים אקסטרה בין אם הטיפ קבוצתי או אישי, או להשאירה בגבול המינימום".
