בניגוד לכל הציפיות ובמקום הכי מפתיע – איך הפך נמל מפרץ חיפה לחלק מהמאבק בפקק הבלתי נגמר בשערי המדינה? התשובה נעוצה בסיפורה של רוני קסטרו, מנהלת המטען הכללי בנמל המפרץ – נמל פרטי לחלוטין, בתפעול חברה סינית.
צפו בכתבה מתוך "השבוע" בכאן 11
מדובר במהנדסת שירדה לשטח, מתכנון לתפעול, מהמשרד – לרציף. גם הסינים, שמנהלים במקום הכול, נסחפו בהתלהבות באופו חריג. "יש תשתית מוכנה שעומדת ריקה, אז למה לא לנצל אותה?", אומרת קסטרו בנחרצות.
> מהעובדים ועד הממשלה: הסיפור מאחורי הפקק היקר בישראל | שאול אמסטרדמסקי
זוכרים את התור הארוך בכניסה לנמל חיפה, אותן אוניות משא שחיכו שבועות כדי להידחק פנימה? אז התור עדיין קיים, אבל הוא ללא ספק הולך ומתקצר. אז נכון שיש פחות ביקוש, אבל גם ביציאה מהקופסא של המהנדסת קסטרו קיימת תרומה לכך שהמצב בנמל השתפר. היא ממש שברה את תקרת הזכוכית של המכולות.
המחשבה שלה היא כזאת: אם יש מקום ברציפים, ויש הרבה כך היא אומרת, נכניס לכאן גם את ה"מעמד הנמוך" של אוניות השא, הידועות בשם "אוניות המטען". זה יקצר את התור בים הפתוח ויביא פעילות והכנסה לחברה.
"אני חושבת שיש עבודה לכולם, והלקוחות מרוויחים ממנה", אומרת רונית קסטרו כשהיא סורקת את השטח. בסוף זה יהיה נמל מכולות, כמו שהסינים תכננו. אבל בינתיים, הפתרון הזמני של רונית קסטרו הוא לטובת כולם.
