בית המשפט העליון סיים היום (שני) את יום הדיונים השני בערעורם של שני מורשעים בפרשת "ישראל ביתנו" - פאינה קירשנבאום, שהייתה סגנית שר הפנים ומזכ"לית המפלגה, ורמי כהן, שהיה מנכ"ל משרד החקלאות וממקימי המפלגה.
קירשנבאום החלה לרצות בסוף 2021 עונש של 10 שנות מאסר. אתמול טען בדיון פרקליטה, עורך הדין גיורא אדרת, שבית המשפט הרשיע אותה בצורה גורפת, האמין בעדי המדינה כשאלו תומכו בטענות המאשימה, ודחה אותם כשזה לא תאם. עורך הדין התייחס להאזנות סתר שבוצעו לדאוד גודובסקי (ראש מטה ישראל ביתנו לשעבר שהורשע במסגרת הפרשה ונידון לשש שנות מאסר), וטען כי נעשה מעקף לחוק חסינות חברי כנסת, כשהיה ברור שבהאזנות לגודובסקי תיקלט גם קירשנבאום. לדבריו, יש לזכות אותה מכמה אישומים.
נציג המדינה התייחס לעונשה של קירשנבאום ואמר בדיון: "אין מקום להתערב. אומנם מדובר בעונש חמור, אך הוא הולם את מעשיה. העונש חסר תקדים כי המעשים חסרי תקדים".
בא כוחו של רמי כהן, עורך הדין אבי חימי, אמר כי הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב רצופה שגיאות, ומסקנותיה שגויות בתכלית. לטענתו, בית המשפט התעלם מטענות עיקריות של ההגנה. רמי כהן מבקש עונש שאינו כולל מאסר בפועל, ואילו המדינה מבקשת להכפיל את עונשו ולהעמידו על חמש שנות מאסר במקום 30 חודשי מאסר. ביצוע עונשו מעוכב עד להכרעה.
קירשנבאום היא הנאשמת הבכירה ביותר בפרשת ישראל ביתנו, שנחשפה כבר בשנת 2014. לאורך שנים הועברו במפלגה סכומי עתק לגופים שונים, כמו משרדי ממשלה, רשויות ציבוריות, גופים ציבוריים ועמותות - בתנאי שמקורבי המפלגה יקבלו כסף בחזרה. קירשנבאום עצמה, לפי כתב האישום, תקצבה את החברה לפיתוח השומרון, את עמותת עזרא, את התאחדות היזמים את עמותת איילים, ואת המועצות האזוריות שומרון, בנימין ומגילות - ודרשה מהם להעניק לה הטבות בתמורה.
