538 תלונות הוגשו לנציבות מייצגי המדינה בשנת 2021, מתוכן כ-20% -114 - נמצאו מוצדקות. כך לפי דוח הפעילות של נציבות מייצגי המדינה שפורסם הבוקר (שני). שיא חיובי נרשם בקצב הבירור של התלונות – בירורן של כ-94% מהן הסתיים בתוך פחות משלושה חודשים.
את הדוח הגישה ממלאת מקום נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, עו"ד ליעד מאיר-צדר, לשר המשפטים גדעון סער וליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. המסמך כולל פירוט נרחב של התלונות שהתקבלו בנציבות במהלך השנה החולפת ביחס לפרקליטות, למשטרה ולתובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועץ המשפטי לממשלה, ואופן הטיפול בהן.
מתוך 114 התלונות המוצדקות, הנתח הגדול ביותר הוא פניות שהתייחסו לפרקליטות – 75 במספר. 20 תלונות התייחסו למשטרה, 13 התייחסו לתובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועץ המשפטי לממשלה, חמש התייחסו ליועץ המשפטי לממשלה ותלונה אחת התייחסה לתובעים מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.
גניזת תיק פשע חמור בלי לעיין בכל הראיות, יד קלה על ההדק בשיבוש הליכי חקירה
בין המקרים החמורים ביחס לפרקליטות שנמצאו מוצדקים - הפרקליטות החליטה לגנוז תיק ניסיון רצח, מבלי שבחנה את כל חומר הראיות הרלוונטי. רק בעקבות ערר שהגישה באת כוחו של הקורבן התברר כי על אף שתיק החקירה כלל תקליטורים רבים של עשרות סרטוני אבטחה, החומר שהונח בפני פרקליטות המחוז כלל תקליטור אחד, שנטען שרוב הקבצים בו תקולים - טענה שלא הייתה נכונה.
עוד מקרה שמפורט בדוח הוא של סגירת תלונה על מסכת התעללות קשה מצד שוטרים מבלי לברר אם יש בה ממש. עורך דין שפנה לנציבות, התלונן כי מח"ש סוגרת תיקי אלימות מצד שוטרים כדבר שבשגרה, ללא כל חקירה ומבלי לבצע פעולות אלמנטריות. לטענת עורך הדין, במסגרת חקירת מרשו במשטרה הלין האחרון על אלימות שוטרים כלפיו ותיאר מסכת התעללות קשה, בה הוא הוכה והושפל במשך זמן רב בעודו אזוק על הרצפה, והכול לעיני חברתו אשר גם כלפיה נהגו השוטרים באלימות. על פי התלונה, מח"ש שלחה למרשו של הפונה מכתב המזמינו להגיש תלונה לכתובת שגויה, ומשמצאה כי המכתב לא נדרש, סגרה את התיק בטענה כי התלונה נזנחה. לאחר שבחן את הדברים, מצא הנציב את התלונה מוצדקת והמליץ לפני מנהלת מח"ש להפיק לקחים מהמקרה.
הנציב גם מצא כי מח"ש החליטה לסגור תיק פלילי נגד קצינת משטרה בדרגת ניצב, בשל התנהלותה בפרשת מנהלת המגורים של המשטרה, וזאת בהסתמך על החלטת המשטרה לנקוט נגדה צעדים פיקודיים. עם זאת לדברי הנציב, לאחר שהתברר למח"ש כי המשטרה החליטה שלא לנקוט נגדה צעדים משמעתיים - היא החרישה והמשיכה בהליך סגירת התיק אף שהיה ברור שהמשמעות היא שהקצינה לא תישא בכל סנקציה.
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
עוד נכתב בדוח על "התנהלות בעייתית, שלא לומר רשלנית" של התביעה המשטרתית הובילה לכך שבית משפט ביטל כתב אישום בתיק של אלימות במשפחה - התעללות ופגיעות מצד גבר נגד אשתו לשעבר. בין הפגמים - התובעת התייצבה לדיון בבית המשפט ללא תיק החקירה, במשך זמן ממושך לאחר שהמשפט כבר החל ומתנהל לא העבירה התביעה להגנה את חומר החקירה, ותובע הופיע לדיון מבלי שהוא ער להשתלשלות האירועים בתיק.
תלונה אחרת המתייחסת למשטרה היא סביב שימוש יתר מצד טועני משטרה בעילת שיבוש הליכי חקירה ומשפט בדיוני מעצר. בירור תלונה מצד סנגורים במחוז דרום העלה כי ידם של טועני מעצרים "קלה על ההדק" בכל הנוגע לשימוש בעילת שיבוש הליכי חקירה ומשפט בשלב דיוני המעצר, וכי השימוש בעילה זו נעשה באופן נרחב מדי, לעיתים מבלי לבחון נסיבות כל מקרה לגופו. ממחקר שערכו הסנגורים באופן רנדומלי נמצא כי מתוך 170 בקשות מעצר נטענה טענת השיבוש ב-158 מתוכן, כשעיון בבקשות המעצר ובפרוטוקולים הנלווים להן מלמד כי במקרים רבים נטענה עילת השיבוש גם כאשר לא היה מקום לכך.
מקרה נוסף שמצויין בדוח מתייחס לשופטת שהגישה תלונה לנציבות על התנהלותם של בכירים בפרקליטות, וטענה כי הם פעלו נגדה ובין היתר הנחו פרקליטים הכפופים להם לאסוף חומר מכפיש אודות התנהלותה והתבטאויותיה כשופטת. זאת על מנת להביאו בפני נשיא בית המשפט שבו היא מכהנת. השופטת טענה כי הדבר נעשה תוך ניסיון להלך עליה אימים, בין היתר בשל חוסר שביעות רצונם של הפרקליטים מהחלטותיה ומפסיקותיה.
בעקבות כך, ערך הנציב בירור נרחב ומפורט, ולדבריו מצא שהפרקליטים הבאים במגע עם השופטת רוחשים לה כבוד רב. על פי הצעת הנציב, כתבו הפרקליטים הבהרה שלפיה כי מעולם לא היתה כוונה לפגוע בשופטת וכי חלה אי הבנה קשה ומצערת אצל אחד הפרקליטים, בנוגע לאמירות שונות שהיוותה בסיס לתלונה. הפרקליטים הביעו צער על כך, ובדוח נכתב כי בסופו של דבר התרשם הנציב כי האירוע הוא בבחינת לאו אירוע.
ההתמהמהות בטיפול בתלונה של ח"כ שיקלי נגד איימן עוד, והתלונות בתיקי נתניהו
אחת התלונות שהוגשו לנציבות היתה של חבר כנסת עמיחי שיקלי, שפנה ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה כי תפתח חקירה פלילית נגד יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה על הסתה לאלימות, אך זו נותרה ללא מענה ענייני זמן ממושך. בירור התלונה העלה כי בלשכת המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים היתה תקלה והיא לא הועברה לטיפול, ורק בעקבות התלונה של הח"כ החל הטיפול המעשי בה. בעקבות המקרה שב וחזר הנציב על המלצתו מבעבר לתחום בזמן סביר טיפול בבקשות לפתיחה בחקירה פלילית.
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
לנציב הוגשו שתי תלונות נגד טיפול מנהלת מח"ש בשתי פרשות הנוגעות במישרין ובעקיפין לחקירות ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. באחת התלונות טען הפונה כי מנהלת מח"ש אסרה עליו לקבל מידע ממקור שפנה אליו בעניין ביצוע עבירות לכאורה, במסגרת חקירת התיקים, ואף פרסמה הודעת דוברות שקרית ולא העבירה את המידע לגורמים הרלוונטיים בפרקליטות.
מנהלת מח"ש הכחישה את הטענות והנציב אומר כי הוא אינו יכול להכריע בין שתי הגרסאות - זו של גורמים בכירים במח"ש שמאשימים אותה בשיבוש חקירה ובמסירת שקר לנציבות, לבין טענותיה ונימוקיה של מנהלת מח"ש.
הנציב המליץ לפרקליט המדינה להכנס לעובי הקורה ולעשות על פי מיטב שכלו וכוחו להסירה העננה לטובת מעמדה ושמה הטוב של הפרקליטות, ונכתב כי המלצתו יושמה והוטמעה בשיטות העבודה של הגופים הרלוונטים.
בפרשת אהוביה סנדק הנציב מצא שמח"ש פגעה בזכות היוועצות של שוטר שהיה מעורב בפרשה עם סנגור. על החלטת מח"ש לזמן עיתונאי שכתב כתבה ובה פירוט גרסת אחד החשודים בפרשה לעדות פתוחה, אומר הנציב כי זה צעד דרמטי שהיה ראוי למצות קודם לכן.
