בסוף השבוע האחרון התגלתה דליפה ממפעלי ים המלח של כיל לנחל צאלים. מדובר בחלקת טבע עם צמחייה נדירה ובעלי חיים מיוחדים כמו שועלים, צבאים וצבועים שגדלים שם. טרם ברור מהו היקף הנזק, אך ודאי שהוא קיים. הדליפה דווחה למשרד להגנת הסביבה 24 שעות אחרי שהתגלתה. רק אחריה יצאה גם הודעת לעיתונות בה נאמר כי הדליפה נבדקת והאחראים יזומנו לשימוע. בכיל אמרו שהם כבר מרוקנים את התעלה שדלפה. אך אחרי כל אלה, יותר משבעה ימים אחרי הגילוי, המים עתירי המלח ממשיכים לזרום בתוך השטח ולהרעיל את הסביבה. גם התעלה עדיין רחוקה מלהתרוקן. אף אחד לא עצר את הדליפה, שממשיכה לזרום ולחלחל.
בכיל מסרו בתגובה שהמקרה דווח לרשויות והחברה לוקחת אחריות לטיפול ולשיקום השטח. אבל במשך השנים נחשבים המפעלים של קבוצת האחים עופר למזהמים במיוחד. כאלה שנמצאים בראש טבלת המזהמים במדינה.
17 בינואר 1999 יירשם בתולדות המדינה כיום שבו קבוצת האחים עופר פתחה רשמית את החגיגה, שממשיכה עד היום. משפחת אייזנברג מכרה ליולי וסמי עופר את השליטה בחברה לישראל תמורת 330 מיליון דולר. אבל למסיבה הזאת לא כולם מוזמנים.
בחברה לישראל יש כסף וים מפעלים מזהמים, בראשם בתי זיקוק נפט, בז"ן בעברית, חברת כי״ל, כימיקלים לישראל, שמיתגה את עצמה מחדש בשם ״תאגיד ICL", מפעלי ים המלח, חברת רותם אמפרט, כרמל אולפינים ועוד כמה מהכוכבות הקבועות בעשירייה הפותחת של מדד המפעלים המזהמים של ישראל. כולם - של האחים עופר, ורק שלהם. "אנחנו נשארים בשליטה מלאה על הכול", הם הבהירו ב-1999.
באוגוסט של אותה שנה זיהם מפעל שלהם במפרץ חיפה את הים באמולסיה, נפט גולמי שהתפרק במים. המשרד לאיכות הסביבה הגדיר אז את הזיהום הזה "זיהום הים החמור ביותר שהיה בישראל מאז קום המדינה". 300 טונות דלק גולמי נפלטו לחוף והדלק נספג בדיונות החול. גדול הזיהומים קרה לפני חמש שנים, במפעל רותם אמפרט שבנגב.
