המשפט החוזר לרומן זדורוב: בבית המשפט המחוזי בנצרת העיד היום (שני) פרופסור מרקוס רוטשילד מהמכון לרפואה משפטית של אוניברסיטת קלן בגרמניה. במשפט הראשון, רוטשילד הגיש חוות דעת עבור התביעה שנוגעת לסוגיית ליבה במשפט, לפיה ייתכן שדם נזל מגופתה של תאיר ראדה שעות לאחר הרצח. היום עלו מעדותו הסתייגויות רבות באשר לאפשרות שזה אכן קרה.
מחוות דעתו בעבר עלה שייתכן שהדם שאותר מעל אחת מעקבות הנעלים הזרות שנמצאו בזירה – נזל רק שעות אחר הרצח מכפלים בבגדיה של תאיר, בזמן שגפתה הוזזה על ידי אנשי רפואה. חוות הדעת הזו משמעותית, שכן הסיבה המרכזית לקיום המשפט החוזר היא טענת ההגנה שזליגת דם שעות לאחר הרצח אינה אפשרית, ולכן העקבות הזרות בזירה – שמוסכם שאינן שייכות לזדורוב – חייבות להיות מזמן הרצח ולא ממועד מציאת הגופה.
רוטשילד התייחס היום לעדות שמסר עוזר פרמדיק, שטען שבמסגרת בדיקתו הוא הקפיד להזיז את השיער והבגדים של תאיר ראדה מעט ובעדינות. ברקע העדות הזאת, רוטשילד טוען הסיכויים לזליגת דם מהבגדים מאוד נמוכים. עוד הוא הסכים עם ההגנה שאילו היה מכיר את העדויות לפיהן הדם בשערה של תאיר היה קרוש בזמן מציאת הגופה – הוא היה מבצע מחקר מקיף יותר, וייתכן שהיה חוזר בו מהטענה שיש אפשרות שהדם זלג משערה
סנגורו של זדורוב, עורך הדין ירום הלוי, אמר לשופטים: "אחרי עדות כזאת, הפרקליטות צריכה לחזור בה מכתב האישום".
בזירת הרצח נמצאו שלוש טביעות נעל זרות שאינן שייכות לנאשם זדורוב ולא נמצא האדם שהותיר אותן בזירה. מעל אחת מטביעות הנעל יש כתם דם. הערכאות המשפטיות הקודמות קיבלו את הנחת הפרקליטות שמדובר ב"מחלץ אלמוני"- אדם מכוחות ההצלה שהיה בזירה והותיר אותן מבלי שאותר. אך אם טענת ההגנה נכונה, וזליגת דם מהגופה לאחר מציאתה אינה אפשרית, המסקנה המתבקשת היא שמי שהותיר את טביעות הנעל היה בתא השירותים בזמן הרצח ולכן הרוצח אינו יכול להיות רומן זדורוב.
