בחודש שעבר מצאה את מותה אישה בזנות, כשאותרה ללא רוח חיים על מדרכה בבניין שבו גרה. היא הייתה בת 27 בלבד. לפני כחודשיים היא סיפרה לכאן חדשות, זמן קצר אחרי שיצאה מגמילה, על החיים שלה בזנות, ועל המאבק של לשרוד. הבקשה האחרונה שלה הייתה שנספר את הסיפור שלה, ונציג את העדות שהיא עצמה צילמה וכתבה.
היא גדלה בבית מאוד אלים ויצאה לפנימיות של הרווחה, כשסיימה את בית הספר, לא היה לה בית לחזור אליו וכך הגיעה לתל אביב, לחשפנות ומשם מהר מאוד לזנות. היא לא הייתה בקשר עם המשפחה שלה ולא נותרו לה כמעט חברים, כשחזרה ממשמרת מי שחיכתה לה תמיד הייתה הכלבה שאימצה, שאהבה אותה בלי תנאי. היא חיה בלילות וישנה בימים. התנתקה אט אט מהעולם. היחידות שהייתה איתן בקשר, שהסכימו להקשיב כשאף אחד לא רצה לשמוע, הן נעמה וענת מעמותת לא עומדות מנגד שמלוות נשים בזנות.
בהודעת הטקסט האחרונה ששלחה לחברתה היא כתבה: "אני חושבת שאני אמות, יום אחד. או כי החלטתי, או כי מישהו ירצח ואתי. ואני רוצה להשאיר אחרי עדות". היא מביאה ביומנה עדות מצמררת למציאות אותה כלל לא בחרה: "כשאני בעבודה, אני מנסה להיות זאת שעשתה במשמרת של 9 שעות 16 גברים. וכשאני מסיימת משמרת, אני מרגישה שניצחתי ושאני מרצה את הסרסור והפקידה ושמי שעושה הכי הרבה היא הכי מעורכת. אבל רק שאני עם עצמי בבית אחרי זה אני מבינה שזה לא תקין ושאין בזה ניצחון".
היא צילמה עשרות סרטונים והקליטה כל מה שיכלה, היא רצתה שנדע איך נראים החיים בעולם המקבלי הזה, שבו לא רנותרה לה ברירה אלא למסור את גופה. ביומן נראים תיעודים קשים - של לקוחות שלא מוכנים לצאת מהחדר, של הסרסור שממרר את חייה ושל השיחות על המציאות הקשה.
"כל העולם שלך, בטלפון, אין לך אנשים נורמטיבים יש לך רק סוחרי סמים, לקוחות, ויש לך רק סרסורים משחייגים אלייך ואומרים בואי לעבוד", היא מספרת. היא חייה בלילות ושנה בימים, התנתקה אט אט מהעולם. בסוף מי שנשארו ללוות אותה הם נעמה וענת מעמותת "לא עומדות מנגד", שמלוות נשים בזנות.
נעמה גולדברג מהעמותה מספרת: "היא אמרה לי – 'אני לא יודעת כמעט לחיות בחברה נורמטיבית, אני יודעת להיות בבית הבושת, לדבר עם הפקידה ועם הסרסורים, אני לא יודעת לדבר עם אנשים על העולם הנורמלי'". הצעירה המשיכה את דבריה של נעמה: "אין לך אנשים נורמטיבים כביכול, ואת יודעת אחרי משמרת קשה שבא לי לבכות, למי אני אחייג ואגיד 'היה לקוח שניסה לאנוס אותי או ניסה להרביץ לי'. הרגשתי לא שייכת, הרגשתי שזהו, העולם שלי סובב סביב הזנות".
