זה היה אחד הפיגועים הקשים בתולדות המדינה. לפני 50 שנה, ב-30 במאי 1972 בשעה 22:22, הגיע הרגע ששינה את נמל התעופה הבינלאומי של ישראל, ואולי את כל תפיסת הביטחון בעולם התעופה. שלושה מחבלים יפנים נחתו בישראל וכשהגיעו לאולם הנוסעים הנכנסים - פתחו באש מתתי מקלעים והשליכו רימונים לעבר נוסעים ומקבלי הפנים בטרמינל 1 בלוד. 24 בני אדם נרצחו, שמונה ישראלים ו-16 צליינים מפורטו ריקו, ויותר מ-70 בני אדם נפצעו. שניים מהמחבלים נהרגו. אחד ברח ונתפס - מנהיג החולייה, קוזו אקומוטו.
"הגיעו נצנוצים והזכוכיות לידנו התנפצו. לקח לי שנייה או שתיים להבין שיורים עליי - העפתי את אמא שלי לרצפה והיא נפצעה מזכוכיות. אחד הרסיסים הרג את אבא שלי", משחזר פרופסור אברהם קציר, בנו של אהרן קציר - פרופסור לכימיה פיזיקלית במכון ויצמן למדע וחתן פרס ישראל, אחיו של של מי שייבחר שנה אחר כך לנשיא המדינה, אפרים קציר. "הייתי לבד בכל האולם הזה, וראיתי אותו מונח. הוא היה היחיד שנשאר. מי שלא נהרג – ברח", מספר אברהם, שחזר לשדה התעופה לראשונה מאז הפיגוע.
רחל לוי צוקרמן עבדה באותו לילה במשמרתה כדיילת קרקע - והיא ליוותה את פרופסור אהרן קציר, אותו הכירה היטב מטיסותיו הקודמות. "עמדו לידי שלושה מלוכסני עיניים, מולי מישהו ששמו שלויימה, הוא היה בן אדם שהיה פה תמיד - ואז מתחיל גיהנום", מספרת צוקרמן על הרגעים הראשונים של הפיגוע. שלויימה, היא מספרת, הרים אותה מהעורף "כמו חתול אשפתות", והעיף אותה מעבר לדלפק - כך ניצלו חייה. "הגיהנום הזה לא נמשך הרבה זמן. פתאום זה הפסיק - ודממת מוות", היא מוסיפה.
אתי רינגל היתה רק בת 4, אבל מטראומת הלילה הזה לא משתחררת. אמה, אספרנסה רינגל, נרצחה כשהיא בת 21 ואם לשתי בנות. לראשונה, מביאה אתי את שלושת ילדיה לאנדרטה שהוקמה בטרמינל אחת - מטרים ספורים מקום ששינה את חייה. אתי מספרת שסבתא שלה הצילה את חייה: "סבתא שלי תפסה אותי, זרקה אותי לרצפה ונשכבה עליי. אמא שלי נרצחה באותו יום, כדור אחד בראש".
חודש וחצי לאחר פיגוע הדמים נפתח משפטו של המחבל קוזו אקמוטו בבית משפט צבאי בצריפין. העניין הבינלאומי במשפט היה גדול. גדול מאוד. באופן נדיר נפתח המשפט לסיקור תקשורתי מלא, ומהלך הדיון צולם. זה היה משפט בזק. ממשלת ישראל התלבטה, אך החליטה שלא לדרוש עונש מוות על אקומוטו, ואחרי ימי דיון אחדים, נזגרו עליו שלושה מאסרי עולם. הוא הושם בבידוד מוחלט ומהר מאוד איבד את שפיותו.
לא רק שישראל החליטה שלא לגזור מוות על אקומוטו - היא שיחררה אותו במסגרת עסקת שיחרור המחבלים עם אחמד ג'יבריל. 1,500 מחבלים שוחררו בעסקה, בתמורה להחזרת שלושה שבויים ישראלים - חזי שי, יוסף גרוף וניסים סאלם. העסקה הזו הייתה, ונותרה מאוד שנויה במחלוקת. 13 שנה לאחר שקטל חייהם של 24 בני אדם, קוזו אקומוטו שוחרר. הוא גורש ללוב, ומשם נמלט ללבנון, שם הוא חי עד היום ואמור להיות בן 75.
